ארכיון עבור יוני, 2009
רק נראים ילדים

רק נראים ילדים

אני מתקשה להיזכר מתי התרגשתי ×›×›×” מלהקה בריטית חדשה בפעם הקודמת. השנה הזו רעה מאוד לכל מי שעושה מוזיקה בין דנדי לסאות'המפטון. הכול נשמע ממוחזר למדיי בעבורי, ניו-רייבי מדיי או פשוט בריטי מדיי. מדי פעם היו כמה הבלחות, אבל אלבום שלם? הפתעה גדולה? כלום. עד הבוקר, או אם להיות מדויק יותר – עד ש-We Were Promised Jetpacks העירו אותי ב-6:51.
אני מתבונן על תמונותיהם, מנסה להעריך בני כמה הנערים הללו – 18 או 22 – ולא ממש מצליח. אבל אולי ×–×” בכלל לא חשוב, ×›×™ מה שיוצא להם מהמגברים נשמע בכל מקרה גדול ממידותיהם, עד ×›×™ אינני מאמין שהרביעייה הסקוטית הזו היא זו שבאמת מנגנת. חתומים ב-FatCat האגדי, הם ממשיכים את ×”×–'אנר הסקוטי החדש שנולד בשנים האחרונות על-ידי The Twilight Sad והארנב המבוהל – אבל אני נשבע לכם שהם הרבה יותר גדולים. היתרון כאן הוא בניחוח הרעננות המכביסטי שנודף בין השורות. ×–×” חורפי במקומות הרכים ביותר, מקפיץ בנקודות שבהן קשה במיוחד להקפיץ – ומחולל ניסים.
הרבה מאוד זמן חיכיתי לרגע שאוכל לבוא ולומר לכלל העולם ×›×™ שמעתי אלבום אשר כבר בשמיעה הראשונה קרא לי "גם אני אלבום השנה 2009!", והנה אני בהאזנה השלישית – ועודני ממושמע ומשוכנע. לא בכל רגע השנה אני מתרגש כך. לא בכל בוקר אני מזיל דמעה ענקית למשמע שורה כמו "אני צעיר שוב, אני צעיר שוב, אני צעיר שוב" שמובלטת בשיר הכוח האולטימטיבי פה למטה. לא בכל בוקר יש לי תקווה. תורידו את These Four Walls ותזכו בחסד.

 We Were Promised Jetpacks :: Quiet Little Voices
 We Were Promised Jetpacks :: It's Thunder And It's Lightning
 We Were Promised Jetpacks :: Roll Up Your Sleeves
האלבום המלא

שיהיה במזל

אני לא נמצא פה באמת. אני רק חולם.

החודש מציינים באיסלנד עשור לצאתו של האלבום החשוב ביותר שהוליד האי ×”×–×” מקרבו, Ágætis byrjun, של Sigur Ros. בין ים המאמרים והחומר שזרוק לצדי, מולי ומתחתיי – אני חש מחויב לציין גם כן את התאריך ×”×–×”. ייתכן מאוד שללא אותו אלבום כחול של ×’'ונסי וחבריו, אשר נפל עליי בזמנו בעיצומה של כיתה ×™"א (כשאני גדוש תלתלים מיותרים) – לא הייתי אני. אולי והייתי אני, אבל לא לגמרי, וכנראה שאינני היחיד בעולם – ואף בסביבתי הקרובה – שמרגיש כך.
על כל פנים, סיגור רוס (שסיימו לא מזמן להקליט אלבום חדש שצפוי לצאת בתחילת העשור הבא) חוגגים גם הם את חגם הפרטי. לכבוד זאת, הם העלו לרשת את קטע ההופעה שלעיל, שלקוח מטקס פרסי המוזיקה האיסלנדיים לשנת 1999, לא פחות. השיר, אגב, הוא ביסייד של Svefn-g-englar, ששמו nýja lagið. בחופש הגדול לפני ×™"ב, כשאלושה ואני ישנו יחד באותה מיטה בניו-יורק במשך שבועיים – הוא שימש כפסקול שלנו.

חג שמח

מינימלי קומפקטי

גבר

רגע לפני השינה, יום לפני מדורה, חודש לפני החופש, חודשיים לפני ג'וניור בויז בהיידלברג, שלושה חודשים לפני Passion Pit בסנטרל פארק, שישה חודשים לפני סיכומי השנה והעשור כולו. אני תוהה מתי יגיע הרגע שבו באמת אצטרך לשבת ולחשוב איך אני מסכם את 10 השנים האחרונות, כי כולם יעשו את זה פשוט, ואינני יודע להחליט. זה אמור לבוא בסתיו? אולי בסוף הקיץ? אולי כדאי לחכות ולתת צ'אנס לעוד כמה אלבומים חדשים לפני כן? אינני בטוח. בכל אופן, לא אתחיל הלילה.
הלילה רק אגולל את סיפורו של Beach Fossils הברוקלינאי, שכמו רבים אחרים השנה מקפיד להקליט את היצירות שלו על המחשב הביתי. הוא נראה לי מוכר בתצלומיו, אך אינני יודע לומר מנין, הוא מזכיר לי בנעימותיו את Jeremy Jay ו-Wavves, ונועם הליכותיו פשוט פנטסטי. שלא לדבר על הטרמולו ×”×™×¢× ×™ פסיכדלי ×”×–×” שהוא מרביץ על השירה. Daydream שלו הושמע בריפיט של מספר פעמים בשבת האחרונה, מתנגן לו באורח דומה גם כעת, וודאי יתנגן כך גם בימים הבאים – לכשיתחשק לבעל החשק. זהו שיר כוח לעניים, אז אינני מעמיס עליו את הלוגו המפורסם והכוכבני, אבל זהו שיר כוחני. אמנם רזה, אך ×—×–×§.
במחשבה שנייה, יאללה – כוכב.

 Beach Fossils :: Daydream
 Beach Fossils :: Vacataion

עכשיו, שיבוא האלבום, שיבוא.

שעת אחר-צהריים במרפסת

על הדשא

רוח קלילה:
 Bibio :: Lovers' Carvings

יש דברים שעדיף לשמור לשעת אחר-צהריים, לזמן הצל במרפסת צרה, על כיסא עץ עם בקבוק בירה לידך. אבל אין לי מרפסת. 12 שעות הקדשתי אתמול לניסיונות להשוות את תחבולותיו של סייד קשוע לאלו של טוני מוריסון. גם ניסיתי לחשוף את מגוון האידיאלוגיות הסמויות שמתחבאות מאחורי אחד מספריה של דבורה עומר. הותשתי לבסוף על-ידי חלומות על חירות, על זריחה חדשה עם אוזניות על הראש, חזון האדם הפשוט, נופש קט ולא יומרני באמצע החיים. עם Bibio ברקע.

הנה זה קורה שוב. כמו עם פטר ברודריק (שכבר הפך לאגדה בחייו ובחיי), גם במקרהו של ביביו נחשפתי ונסחפתי. מר אקלקטיקה, עליו כתבתי לפני כמה חודשים בזכות אלבום פנטסטי, עבר לא מזמן ללייבל מוכר וגדול יותר (Warp) ושמועה חדשה נפוצה. "אלבום שני לאותה שנה בדרך", נכתב במקום כלשהו, ואני חייכתי. משהו בתוכי אמר לי כי מעבר ללייבל מכובד ישבח עוד יותר את המקליט הביתי הזה שלי. השדרוג היה צפוי.

כך, ביום שלישי האחרון התיישבתי לכמה רגעים בגלידריה ירושלמית במדרחוב מתרוקן אחרי ארוחה גרוזינית של סיום תקופה, ופתאום ×–×” קרה. משומקום, כלומר מגלגל"צ, בקע ×”-7 אינץ' הראשון מהאלבום החדש של ביביו – Ambivalence Avenue. ידעתי שזה הוא כבר מהצליל המכאיב הראשון. מישהו אמר אז משהו על טוני מוריסון, אבל אני כבר חישבתי צעדיי אל המחשב, אל דף ההורדות שלי, אל האייפוד רעב, אל העולם. ×”× ×” אני זרוק על הדשא, צללים חשודים מכסים את רגליי, מן הרמקולים בוקעים חלומותיי. הידד.

 Bibio :: Ambivalence Avenue
 Bibio :: Haikuesque (When She Laughs

עזבו אותי כבר מקונגו

לפני הכל, תרשו לי להצדיע לאחד הקליפים המרגשים של העת האחרונה:

וכעת לעניינים אחרים. יומיים שלמים מחיי עברו לצד שולחן, ליד חלון, על כסא צהוב ועם ים של מאמרים לא מעניינים במיוחד לפניי. גיליתי כי אוגנדה אכן ביצעה פשעי מלחמה אצל שכנתה קונגו, וגם הבנתי לעומק כל מיני סוגיות אפלות במיוחד הנוגעות לחומה המפרידה ביני לבין שכניי. למזלי הרב, בערב שלפני תחילת סוף השבוע הזה תקלטתי קצת פה בעיר הבירה, והבנתי כי ישנם שירים שהופכים מופלאים יותר דווקא כשאיש לא מחכה להם ואתה היחיד שמנסה לשים אליהם לב. הבנתי גם כי טוב קסילופן אחד באוזן בחמישי מ-12 מאמרים בשישי.

אין זה פלא אפוא ש-Pick a Piper, רביעייה קנדית המובלת אל גן העדן המלודי על-ידי ברד וובר שחבר גם ב-Caribou. יש להם אי.פי בכורה יוצא מגדר הרגיל, הכולל ארבעה שירים אינטיליגנטיים אקזוטיים למדי, שלוקחים את כל ה-Krautrock של העבר הרחוק, מוסיפים לו לעתים קצת ליינים של בס סטייל Tortoise ועוד מפלים של מולודיות א-לה קאריבו. לא קשה להתאהב, לא קשה להשתולל בקפיצות בציפייה לאלבום הבכורה. קשה קצת יותר לחשוב שכל זה ישקע מחר דווקא עם הזריחה.

 Pick a Piper :: Rooms
 Pick a Piper :: Yellowknife
 Pick a Piper :: Bechtel Park

ריבוק מברזיל

כמה ×›×™×£ לסיים את היום הארוך בתולדות האנושות בהפתעה הגדולה של השנה הזו מבחינתי. באמת שלא ציפיתי לדבר בטרם הורדתי את האלבום החדש של Jack Penate, אבל כאן מצוי כל ×”×›×™×£. בהפתעה המשעשעת. כבר שנתיים שהברנש ×”×–×” הוא סוג של אנדרדוג: הוא הבחור הבריטי החמוד והחביב, ×–×” שמקליט שירים קלילים ונעימים, ללא כל יומרה, יודע לרקוד בחינניות עם הריבוק שלו, ואפילו מצטלם עם רעות בפסטיבלים לוהטים באמסטרדם. אז זהו, שהחדש שלו (Everything Is New) הוא כבר סיפור אחר לגמרי. הוא פופי בצורה אחרת, מזוהה עם תפישת עולם שונה ומתאים גם לפסטיבלים של ריו. הוא מגובש יותר, לטיני יותר ובעיקר – מיוחד יותר. נכון לעכשיו, אין דבר בריטי שנשמע כמו ×’'קו שלי.
אינני יודע מה עבר על אוזניו ועל מצב רוחו, אבל ההתרחקות שלו מכל הקלישאות הבריטיות הרגילות פשוט הרימה אותו מעלה מעלה. זהו אמנם אוסף להיטי בוקר מובהק, אבל אפילו עכשיו, כשהשעון מראה 2 איי.אם ואוזניותי האוסטריות יושבות מעל פניי – אני מתעורר. אני סופר את הימים לחופש, למטוס, לעוגות הגרמניות ולרוחות המרגיעות של אירופה. עד שכל ×–×” יקרה אתפוגג בין ים של אבק, ואשיר לי כמו פנייטה קטן: × ×” × ×” × ×” × ×” × ×”, אוהו או ואו הו.

 Jack Penate :: Pull My Heart Away
 Jack Penate :: Everything is New
 Jack Penate :: So Near
ועוד אחד כאן. ואחד ישן.
האלבום המלא

בוקר טוב

חוזר אל 2009

וואי וואי וואי, יצאתי ממש ישנוני מהעת האחרונה הזו. פגרה טפשית ולא מובנית. כן, אני מודה: אחת לכמה חודשים אני נופל אל תוך הדממה. פתאום לא מתחשק לי להאזין למוזיקה, וכל שאני עושה זה למרר בתלונות מולחנות אותן אני ממציא בנחת או פשוט לשרוק שירי כדורגל ברחובות. זה פחות או יותר מה שקרה לי בשבועות האחרונים. בין נסיעות לנתניה, רמת גן וקרית אליעזר, הפכתי לחולה על שירי כדורגל והסתפקתי לפתע בביצועים עממיים לאנריקה אגלסיאס ("האליפות חזרה הביתה אל הכרמל", שיר נהדר). עם זאת, לכל תקופת יובש יש פתאום יורה. והנה, חזר לי מצב הרוח ופתאום אני פה. לנצח, תבינו, לנצח.

כבר לפני למעלה משבועיים העלתי אל אתר ×”-FTP שלנו את השירים שמחכים לכם למטה, אבל פשוט לא הצלחתי לגרור עצמי לפה לשם כתיבה. והנה ×–×” קורה. Think About Life מוציאים אלבום שני (Family), וקשה לי לחשוב על על משהו טוב יותר לעשות בימים החמים האלו שמותירים אותי חצי ערום בשמש ירושלמית, מאשר להאזין להם דקה אחרי ההתעוררות. יש פה כל מוטיב עכשווי של סוף העשור הראשון בשנות האלפיים, שזה אומר בקצרה קצב טוב, שיק, פאסון אופנתי וילדותיות אה-לה ניינטיז. אני שוחה בזה. אם אהבתם פעם את Does it Offend you, Yeah – הרי שנדמה לי ×›×™ תיפלו בנקל לידיהם של חבורת האמריקנים הסאב-פופיים שפה.

שיהיה קיץ נעים. אני פה. חושב על החיים.

 Think About Life :: Johanna
 Think About Life :: Havin' My Baby
 Think About Life :: Sweet Sixteen
 Think About Life :: Nueva Nueva
האלבום המלא