אני לא נמצא פה באמת. אני רק חולם.

החודש מציינים באיסלנד עשור לצאתו של האלבום החשוב ביותר שהוליד האי ×”×–×” מקרבו, Ágætis byrjun, של Sigur Ros. בין ים המאמרים והחומר שזרוק לצדי, מולי ומתחתיי – אני חש מחויב לציין גם כן את התאריך ×”×–×”. ייתכן מאוד שללא אותו אלבום כחול של ×’'ונסי וחבריו, אשר נפל עליי בזמנו בעיצומה של כיתה ×™"א (כשאני גדוש תלתלים מיותרים) – לא הייתי אני. אולי והייתי אני, אבל לא לגמרי, וכנראה שאינני היחיד בעולם – ואף בסביבתי הקרובה – שמרגיש כך.
על כל פנים, סיגור רוס (שסיימו לא מזמן להקליט אלבום חדש שצפוי לצאת בתחילת העשור הבא) חוגגים גם הם את חגם הפרטי. לכבוד זאת, הם העלו לרשת את קטע ההופעה שלעיל, שלקוח מטקס פרסי המוזיקה האיסלנדיים לשנת 1999, לא פחות. השיר, אגב, הוא ביסייד של Svefn-g-englar, ששמו nýja lagið. בחופש הגדול לפני ×™"ב, כשאלושה ואני ישנו יחד באותה מיטה בניו-יורק במשך שבועיים – הוא שימש כפסקול שלנו.

חג שמח