כשהייתי בן 16 וחצי ×”×¢×•×œ× ×›×•×œ×• הכין ×ת עצמו לקריסת מערכות כוללת ×‘×©× ×‘××’ 2000, ×בל ×× ×—× ×• בחיפה ×©×§×¢× ×• ×‘×ª×¢× ×•×’×•×ª מוזיקליי×. השבועות שקדמו לחגיגות ×”×ž×™×œ× ×™×•× ×”×™×• ×’×“×•×©×™× ×‘×¡×™×›×•×ž×™ ×”×לף, המ××”, העשור ×ו ×”×©× ×” בכל ×ª×—×•× ×©××“× ×™×›×•×œ ×”×™×” להעלות על הדעת, ×בל ×¡×™×›×•× ×חד ×”×™×” חשוב מכול×. ×× ×™ ×œ× ×–×•×›×¨ מתי בדיוק ×–×” קרה, ×בל במסגרת ×”×ª×›× ×™×•×ª המיוחדות של × ×“×‘ רביד ב"קצה" ×‘×–×ž× ×•, ×”×•× ×”×§×“×™×© ×©×¢×ª×™×™× ×©×œ×ž×•×ª לז'×× ×¨ ×©×‘×–×ž× ×• ×œ× ×©×ž×¢×ª×™ על כותרתו מעול×, Shoegaze, וכמעט כמו ×תמול ×× ×™ זוכר ×יך בחדר החשוך שלי, בעודי שוכב במיטה וגומע כל דקה ×‘×¡×§×¨× ×•×ª × ×¢×•×¨×™× ×—×¡×¨×ª ×§×¥, החל ×ž×ª× ×’×Ÿ ×ליסון של Slowdive. ×™×©× × ×”×¨×‘×” ×¨×’×¢×™× ×›×לה ×‘×—×™×™× ×©××•×ª× ×× ×™ זוכר לפרטי ×¤×¨×˜×™× ×ך ורק בשל הממד המוזיקלי הזהוב, המזעזע, ×”×ž×”×¤×›× ×™ שמוטמן ×‘×’×¨×¢×™× ×. ×–×” ×”×™×” ×חד ×”×—×©×•×‘×™× ×©×™×“×¢×ª×™.
ב×ותן ×©× ×™× ×’×™×“×œ× ×• ×›×•×œ× ×• שיער, ×”×ª×™×™×©×‘× ×• על רצפות חמות בכרמל בשעות ×חר הצהריי×, ו×ל הגיטרות החשמליות ×©×œ× ×• ×”×ª×—×œ× ×• להוסיף ×פקטי×. ×–×” שהיה ×הוב במיוחד על ×›×•×œ× ×• ×”×™×” הדיליי, ×›×™ ×יתו ×”×™×™× ×• ×™×›×•×œ×™× ×œ×©×—×§ בפסיכדליה ולייצר מחרוזות ×רוכות שהתבססו על ×קורד וחצי וזרימות ××™× ×¡×•×¤×™×•×ª של ×¦×œ×™×œ×™× ×ž×•×©×”×™×. מה ×©×œ× ×™×“×¢× ×• עדיין ×‘×–×ž× ×• ×–×” ×©×¢× ×ž××¨×™×›×™× ×¢×•×“ קצת ×ת הצליל ×•×ž×•×¡×™×¤×™× ×¢×œ×™×• קצת דיסטורשן, הזרימה ×”××™× ×¡×•×¤×™×ª הופכת ×œ×ž×¤×œ×™× ××¨×•×›×™× ×©×œ דיסטורשן, חומות של ס××•× ×“. ×× ×™ ×œ× ×™×•×“×¢ למה, ×בל ברגע ×”×”×•× ×©×‘×• הפציע הפזמון של ×ליסון, משהו בי התבקע, זהות שלמה התגבשה, ×•×”×‘× ×ª×™ ש×× ×”×™×™×ª×™ הופך לצליל – ×–×” הצליל שהייתי ×—×•×œ× ×œ×”×™×•×ª: ×רוך, מתרסק ב×יטיות, רך, מלודי. ×œ× ×›×™×•×•×Ÿ שכך ×× ×™ תופס ×ת עצמי, ××œ× ×›×™ ×œ×©× ×× ×™ חושב שכל צליל ×מור לש×וף.
המהפכה הייתה מהירה למדיי ×‘×ž×•× ×—×™ סוף ×©× ×•×ª ×”×ª×©×¢×™× ×‘×›×¨×ž×œ הצרפתי. ×“× ×” העבירה לי עותק צרוב של Just for a Day, ×”××œ×‘×•× ×”×¨×שון של Slowdive (שעד ×”×™×•× ×œ× ×‘×¨×•×¨ לי כיצד ×”×™× ×”×¦×œ×™×—×” להשיג), וכך × ×¤×œ×ª×™ ×•× ×ª×ª×™ לו להכתיב לי ×ת מצב הרוח. בזמן ההרקדות ×”×©× ×•×ות בהפסקות בתיכון, ×•×›×©×œ× ×”×™×” לי חשק ל××£ ×חד מהחבורה, הייתי בורח ×¢× ×”×“×™×¡×§×ž×Ÿ לפיר המעלית שהיה ×‘×‘× ×™×™×” ×‘×–×ž× ×•, מסתתר בתוכו ובוהה ×‘×™× ×”×ª×™×›×•×Ÿ. כך בסתר הייתי יכול להת×הב כל ×¤×¢× ×ž×—×“×©, ולה×מין ×›×™ ×ין ×‘×¢×•×œ× ×¢×•×“ צליל שיכול להידמות לזה של בוהי ×”× ×¢×œ×™×™× ×”×œ×œ×• שהפכו בין לילה כמעט לחצי מעולמי. המחשבה על כך ש-Slowdive, כמו מרבית ×—×‘×¨×™×”× ×œ×–'×× ×¨ ×œ× ×–×›×• להצלחה עולמית משמעותית ×›×™ ×ž×•×œ× ×¢×ž×“×• ×¢× ×§×™ הגר×× ×’' ×”×מריק××™×™× ×¨×§ הפכה ×ת כל ×”×¨×•×ž× ×˜×™×§×” הזו למשלהבת עוד יותר. הרי בגיל 16 ×ין דבר × ×—×ž×“ יותר מ×שר ×œ×—×œ×•× ×©×”×הבות הגדולות ביותר שלך זכו לקהל ××•×”×‘×™× ×§×˜×Ÿ במיוחד. ×ו שכך קל ×”×™×” לה×מין רגע ×œ×¤× ×™ סוף ×”×לף.
מה שהפך ×ת החוויה המוזיקלית המתמשכת הזו למיסטית במובן ×ž×¡×•×™× ×”×™×” ש××£ על פי שחלפו ×©× ×™× ×‘×•×“×“×•×ª מהרגע ש-Slowdive ×•×¢×ž×™×ª×™×”× ×‘×•×”×™ ×”× ×¢×œ×™×™× ×¤×¨×©×• ×œ×—×™×™×”× ×•×”×¤×¡×™×§×• לדרוך על פדלי×, ×¡×™×¤×•×¨× ×›×‘×¨ הפך להיסטוריה. בשי××” של ×©× ×ª 1999 ×œ× × ×¨××” ×”×™×” שיש מי ×©×™×§×™× ×ת הפרויקט ×”× ×™×ž×•×— ×”×–×” לתחייה. כמעט כל הלהקות ההן ש×ת ×לבומיהן מתחילת ×”× ×™×™× ×˜×™×– הורדתי ×‘×“×¨×›×™× ×¢×§×•×ž×•×ª בעזרת × ×פסטר ו×ודיו-גלקסי קבורות היו קבורת חמור תרבותית ×©×œ× ×›×“××™ ×”×™×” לגעת בה. ×× ×¨×•×¦×™× ×œ×”×‘×™×Ÿ כמה ×ž×©×•× ×” ×”×™×” המצב ×‘×–×ž× ×•, די בלספר ×›×™ כשרציתי להדפיס לי ×ª×ž×•× ×” של Slowdive כדי לתלות על הקיר, ×œ× ×”×¦×œ×—×ª×™ ל×תר ברשת ×חת כזו שגודלה ×”×™×” גדול מגודלו של בול, כך שלמעשה ×’× ×œ× ×”×™×” לי שמץ של מושג ×יך × ×¨××™× ×—×‘×¨×™ הלהקה. בהת××, ×× ×™ ×œ× ×—×•×©×‘ שהייתי מסוגל לדמיין ש-17 ×©× ×” ×חרי ההת×הבות ×”×”×™× ×©×œ×™ הלהקה הזו תתעורר ×›×¤×™× ×™×§×¡ מוזהב הבוקע מלבה של עיר זהב × ×¡×ª×¨×ª, ותקליט ××œ×‘×•× ×§×מבק שישתווה ב×יכויותיו להקלטות המקוריות ועוד יצליח ×œ×”×ž× ×•×œ×©×›× ×¢ כפי ×©×”×•× ×ž×¦×œ×™×—. פשוט, ×œ×¤×¢×ž×™× ×™×© חלומות שעדיף ×©×œ× ×œ×—×œ×•×, ויש תקוות שעדיף ש×פילו ×œ× ×™×¢×ž×“×• לרגע על הפרק – ×›×™ הופעתה של תקווה ×”×™× ×’× ×¨×’×¢ לידת ×”×כזבה. ובכל ×–×ת, ×œ×¤×¢×ž×™× ×§×•×¨×™× × ×¡×™×.
×”××œ×‘×•× ×”×—×“×©, הרביעי במספר, של Slowdive ×”×•× × ×¡.
×©× ×ª×™×™× ×•×—×¦×™ ×œ× × ×’×¢×ª×™ במקלדת שהייתה מחוברת ×ל חלון הטקסט הריק ×©× ×”×’ ×œ×”×ª×ž×œ× ×‘×ž×™×œ×™× ×‘×ž×©×š עשור. ××£ על פי שחשבתי שכך ×“×‘×¨×™× ××ž×•×¨×™× ×œ×”×ª×§×™×™×, בשבועות ×”××—×¨×•× ×™× ×—×¨×˜×” גדולה החלה למשוך ×ותי ×ž×ž×•×’× ×˜ בחזרה ×ל ×”× ×§×•×“×” שבה עזבתי. בכל ×–×ת, ×©× ×ª×™×™× ×•×—×¦×™ חלפו וכה ×ž×¢×˜×™× ×”× ×”×“×‘×¨×™× ×©×”×©×ª× ×• בצורה × ×™×ª× ×ª להוכחה. × ×›×•×Ÿ, כבר כמעט ×©× ×” ש×× ×™ בכלל ב×ירופה, ×§×•×“× ×‘×¨×œ×™×Ÿ ועכשיו ×§×•×¤× ×”×’×Ÿ, ×בל בסיכומו של דבר בעוד רגע כל ×–×” יקולף שוב על ידי המצי×ות המורכבת בעיקרה ×ž×ž× ×’×™× ×•×ª הסתיו הירושלמי. ×בל ×›× ×¨××” ×©×œ× ×–×• הסיבה המרכזית שהחלטתי לשוב ×ל הבית ×”× ×˜×•×© ×”×–×”. × ×“×ž×” לי ש×יכשהו ×‘×—×•×“×©×™× ×”××¨×•×›×™× ×©×—×œ×¤×• × ×ª×ª×™ לעצמי ×ת ×”×פשרות להתרחק מחלק ×ž×”×“×‘×¨×™× ×©×¢×©×• ×ותי למי ש×× ×™, התביישתי ×‘×ž×™×œ×™× ×©×œ×™, חיפשתי ×ž×™×œ×™× ×—×“×©×•×ª – ×•×œ× ×ª×ž×™×“ הצלחתי. למעשה, ××™× × ×™ ב×מת מצליח ×œ×ž×¦×•× ×ž×™×œ×™× ×חרות. ×‘×™×ž×™× ×לה ×× ×™ יושב וכותב ×ת "העבודה של ×—×™×™", זו ש×חריה ×וכל להפסיק ללמוד ב×ופן פורמלי לפחות, ו×וכל להתרכז במה שעושה ×ת ×”××“× ×œ××“× – היומיו×. ×בל ×“×•×•×§× ×›×¢×ª, ×›×©×ž×™×œ×™× ×©×œ ×–×¨×™× ×ž×¦×™×¤×•×ª ×ת המסכי×, ×•×ž×™×œ×™× ×©×œ×™ פוסעות בצורה ×ž×›× ×™×ª ×ך ×יטית על גבי מסך ×חד בלבד, הרגשתי ש×× ×™ חייב. ×”×‘× ×ª×™ ש×× ×™ חייב לעצמי ×ת כל ×”×ž×™×œ×™× ×©×‘×–×‘×–×ª×™, ×ת כל ×”×ž×™×œ×™× ×©×”×¢×“×¤×ª×™ להשתיק בעוד המוזיקה ×ž×¢×•×œ× ×œ× ×—×“×œ×” ×œ×”×ª× ×’×Ÿ.
×בל ×ולי ×’× ×–×” מוגז×, שכן המוזיקה ×‘×ž×•×‘× ×” הקל×סי המקורי די חדלה להתקיי×. כבר למעלה ×ž×©× ×ª×™×™× ×©×× ×™ ×œ× ×¦×¨×™×š להוריד ××œ×‘×•×ž×™× ×œ×ž×—×©×‘, ××™× × ×™ צריך לסדר ×ות×. פעולה שהייתה ×›×” טבעית במשך 15 ×©× ×”, הושלכה ×ל בור ההריגה ×”×˜×›× ×•×œ×•×’×™ שציווה להתרגש מכך שכל מוזיקת ×”×¢×•×œ× ×”×•× ×—×” ×œ×¤× ×™×™ ב×מצעות ×ª×•×›× ×•×ª ×›×לה ו×חרות. ×”×ž× ×’× ×•×Ÿ החדש ×©×™× ×” ×ת ×”×ופן שבו חשבתי על מוזיקה, ×”×•× ×יפשר לי לעצור ולוותר לעצמי יותר מדי, לפסוח על מה שהתיישן לטובת כל מה שהתחדש וחודש. ×–×” זעזוע ××•× ×˜×•×œ×•×’×™ ×œ× × ×•×—. למעשה, ×œ× ×¢×‘×¨ ולו ×™×•× ×חד במהלך ×”×©× ×ª×™×™× ×”××—×¨×•× ×•×ª שבו ×œ× ×—×©×‘×ª×™ על הבית ×”× ×˜×•×© ×”×–×”, ×”×ייפוד רעב, ×•×œ× ×”×ª×’×¢×’×¢×ª×™. ×‘×©×‘×•×¢×™×™× ×”××—×¨×•× ×™× ×”×‘× ×ª×™ ש×× ×™ חייב, לעצמי בעיקר, לחזור כדי לסגור. ×œ× ×™×•×“×¢ כמה זמן ×™×™×§×— לי לסגור ×ת כל ×–×”, ×בל הייתי חייב לחזור. ×× ×™ מוכרח ×œ× ×§×– ×ת מה שהמוזיקה × ×”×’×” לעשות לי, ×ת מה ×©×”×™× ×—×“×œ×” לעשות לי ו×ת מה ×©×”×™× ×œ×¢×•×œ× ×œ× ×ª×—×“×•×œ.
כך, לפחות עד ×וקטובר ×× ×™ מבטיח לעצמי לכתוב, ×•×œ× ×›×“×™ ×œ×©× ×•×ª דבר ×‘×—×™×™× ×©×œ ××—×¨×™× – ××œ× ×œ×¢×•×¨×¨ ×ת מה שחשוב ×‘×—×™×™× ×©×œ×™. על כל פסקה תי×ורטית, ×× ×§×•× ×¢× ×¤×¡×§×” מוזיקלית. ×–×” ×™×”×™×” תרגיל חדש בהתמודדות ×¢× ×”×¢×‘×¨ ×•×¢× ×”×ופן שבו ×”×•× ×¢×•×ž×“ להיחזות במסגרת העתיד ש×בחר.
ר××©×•× ×™× ×œ×§×™×¥ ×”×–×” ×”× ×ž×™ ×©×ž×¡×ª×•×‘×‘×™× ×œ× ×¨×—×•×§ ×ž×ž× ×™ ברגע ×–×”, הצמד המטופש First Hate. עוד ×—×‘×¨×™× ×‘×§×•×œ×§×˜×™×‘ ×”×פלולי ×”××™×¨×•× ×™ שהרכיבו ×¡×‘×™×‘× ICEAGE ×‘×©× ×™× ×”××—×¨×•× ×•×ª בלבה של ×§×•×¤× ×”×’×Ÿ. ×”×¢×•×œ× ×¢×ž×•×¡ כעת ×‘×¦×¢×™×¨×™× ×©×—×•×’×’×™× ×‘×ž×œ×‘×•×©×™×”× ×•×‘×©×™×¨×™×”× ×ת ×”×“×‘×¨×™× ×©×”×™×• לפרוז××™×™× ×•×—×¡×¨×™ משמעות בילדות שלי, עד ×›×™ ×©×•× ×¨×˜×¨×• ××™× ×• זוכה להיר×ות ×צילי ×‘×¢×™× ×™. ובכל ×–×ת, ×™×©× × ×¤×¢×ž×™× ×©×‘×”× ×”×¤×œ×¡×˜×™×§ השחור ×©×ž×ž× ×• עשויה ×”× ×ו-×¨×•×ž× ×˜×™×§×” של הזוג ×”×›×”-רגיש-לכ×ורה ×”×–×” גוברת על תחושת ×”×–×¢× ×©×œ×™, כגבר שמזדקן במהירות רבה יותר מן המצופה. ×œ× ×ž×–×ž×Ÿ פלש ××œ×‘×•× ×”×‘×›×•×¨×” של ×©× ××” ר××©×•× ×” ×œ×—×™×™× ×©×œ×™, עוד בקור ×”×‘×¨×œ×™× ××™, ועכשיו – בעודי מטפל ×‘×ª×¨× ×’×•×œ×•×ª בחצר ירוקה ×‘×“× ×ž×¨×§, ×× ×™ ×ž×¨×™× ×ת הר×ש לרגע מן ×”×’×¨×¢×™× ×™× ×©× ×—×™× ×¢×œ ×”×“×©× ×›×“×™ לר×ות ×©×ž×•× ×” ×ª×™×›×•× ×™×¡×˜×™× ×ž×§×•×ž×™×™× ×“×•×—×¤×™× ×ž×¨×™×¦×” מל××” בבירות בדרך לחצר ירוקה יותר. "×–×” הצליל של דור חדש", ×©×¨×™× ×”×©× ×™×™× ×‘×¨×¦×•×¢×” הרביעית. ×× ×™ × ×›× ×¡ ×ל הלול, ×וסף ×ת ×”×‘×™×¦×™× ×œ×¡×œ ותוהה ל×ן ×לך כעת.
×›×•×œ× ×¦×•×¢×“×™× ×‘×©×•×¨×•×ª ×רוכות ×›×©×œ×™×“× ×¢× ×¤×™× ×ž×ª×ž×•×˜×˜×™× ×‘×“×ž×ž×” ×ך ××£ ×¤×¢× ×œ× × ×•×—×ª×™× ×¢×œ הקרקע, כך ש×יש ××™× ×• יודע על ×¡×•×¤× ×ו על קיומ×. ×”×, הכל, ×¤×•×¡×¢×™× ×—×¨×™×©×™×ª ×ל עבר חופי ×™× ×œ×•×‘×©×™ ×’×œ×™× ×’×“×•×œ×™×, ×¡×•×—×˜×™× ×¤×™×¨×•×ª ×¦×‘×¢×•× ×™×™× ×ל תוך ×¡×¤×œ×™× ×œ×•×”×˜×™× ×•×ž××ž×™× ×™× ×›×™ כל ×¦×™× ×” – משבר ×”×™×. ×”× ××™× × ×ž×›×™×¨×™× ×‘×¢×¦× × ×—×™×¦×•×ª×Ÿ של ×”× ×¤×™×œ×•×ª המהודרות, ×”×¡×¡×’×•× ×™×•×ª, ×ל תוך בורות ×”×ž×™× ×©×§×•×“×ž×™×”× ×—×¤×¨×• בש×ריות כוח×, ×”× ××™× × ×ž×›×™×¨×™× ×ת קודמיה×, ×’× ×œ× ×©×ž×¢×• ×¢×œ×™×”× ×ž×¢×•×œ×, ו××£ ×œ× ×“×¨×©×• בשמותיה×, ×•×”× ×ž×ž×©×™×›×™× ×œ×¤×¡×•×¢. ×“×•×¨×›×™× ×‘×ž×§×•×. בשעות החשכה ×”× ×ž×ª×¢×•×¨×¨×™×, ×¨×›×™× ×œ×›×ורה ×›× ×¢×¨×™× ×•×›× ×¢×¨×•×ª מכפר ×חר, ב××™× ×œ×’×¢×ª, לדעת, לר×ות, לשכוח ולהישכח. ×ž×¢×œ×™×”× ×©×§×™×¢×•×ª מוצללות, ×œ×¤× ×™×”× ×”×”×•×•×”, ×ž×ª×—×ª× ×”×¢×ª×™×“. דבר ×œ× × ×’×“×¢ מעול×, וכל סיפור שסופר למעשה ×œ× ×¡×•×¤×¨ מעול×. רגעי ×”×§×¡× ×”×§×˜× ×™×, ×לו ×שר בר×ו ×—×™×•×›×™× ×”×ž×©×•×œ×‘×™× ×‘×ž×’×¢×™× ×¦× ×•×¢×™×, הושמו ל×ור × ×¨×•×ª ×•× ×©×›×—×• בשל הצורך בשיכחה. וה×, כול×, ×œ×œ× ×™×•×¦× ×ž×Ÿ הכלל, ×ž×ž×©×™×›×™× ×‘×¦×¢×™×“×ª×. ×”× ×›×•×œ× ×§×“×•×©×™×.
×•×§×“×•×©×ª× × ×•×›×—×ª בכל ×¤×™× ×” בחדרי. ×ותו ×ž×§×•× × ×˜×•×œ זמן לכ×ורה ×שר בשל צורכי העת × ×•×ª×¨ ×‘×™× ×•×ר 2015 מרוקן מכל ××“× ×ך עמוס בעשרות ×לפי ×¢×ž×•×“×™× ×”×¦×‘×•×¢×™× ×©×—×•×¨-לבן, ×‘×¤×•× ×˜×™× ×©×•× ×™×, ×”×ž×™×™×¦×’×™× ×›×•×œ× ×™×—×“×™×• מטרה ×חת ש××™× ×” × ×¨×ית בהכרח לעין. ×œ×¤× ×™ שבוע ×“×™×‘×¨× ×• על ×”×ד×, על מקומו, על ×—×™×•× ×™×•×ª×•, על חששותיו, על צעדיו המושכלי×, על בחירותיו. כל ×חד מ××™×ª× ×• העמיד ×‘×¤× ×™ ×”×חר דיוקן טבעי ומריר של רגעיו, וחרף ×”×ž×™×œ×™× ×•×ור ×”× ×¨×•×ª ×”×¦× ×•×¢, דממה גדולה ומו×רת ××—×–×” ברגע. היתה זו ×הבה גדולה, כך × ×¨×ית ×הבה גדולה, כך מרגישה ×הבה גדולה, כך מבוססת ×הבה גדולה, וכך ×”×™× × ×©×ž×¢×ª: שקטה, כמו חייו של × ×–×™×¨ המסתודד ×ך ורק ×¢× ×לוהיו ×•×’×¤× ×™×• ×•×¢× ×”×דמה והשמיי×. בשלב ×ž×¡×•×™× ×חד מ××ª× ×• פרץ בבכי, ×חר ×”× ×™×— לר×שו לבעור ממוטות ×”×ש ×”×§×˜× ×™×, ×חרת שלחה יד, ×•×”× ×¨ דלק. כך יחד, ברגע, ×”×¤× ×™× ×• ×ת ×ž×‘×˜×™× ×• ×ל ×”×¢× ×¤×™× ×”×ž×ª×ž×•×˜×˜×™×, ×—×–×™× ×• ×‘×§×¨×™×¡×ª× ×”×”×’×™×•× ×™×ª, ×©×ž×¢× ×• ×ת קולות ×”× ×¤×¥, ×‘×”×™× ×• ×‘×©×§×™×¢×ª× ×œ×ž×¦×•×œ×•×ª היבשה. ×•×™×“×¢× ×•.
ברקע ×”×ª× ×’×Ÿ ×”-EP ×”×ž×•×©×œ× ×©×œ ×רבעת ×”×“× ×™× ×”×ž×•×›×©×¨×™× Blaue Blume, להקה ×©×”×™× ×”×¢×ª×™×“. ×× ×™×— כמה משיריה פה בצורה מסוימת, כדוגמה ×§×˜× ×” ל×ופן שבו ×× ×“×¨×˜×ות פעוטות × ×•×œ×“×•×ª ברגע, ×œ×œ× ×§×ž×¦×•×¥ של מ×מץ מיוחד ×ו השקעה גדולה. ×™×•× ×™×‘×•× ×•×›×•×œ× ×™×™×’× ×–×•, וזה מה שיישמר ב×רכיון ×”×¨×’×¢×™× ×”×’×“×•×œ×™× ×©×‘×¤×•×¢×œ היו ×œ× ×™×•×ª×¨ מ×שר גחמת גורל; ממש כמו ×¢×¨×›×™×”× ×©×œ תי××•×œ×•×’×™× ×’×¨×ž× ×™× × ×©×›×—×™× ×‘× ×™ המ××” ×”-19 ב××™× ×¦×™×§×œ×•×¤×“×™×•×ª ×™×©× ×•×ª ×©× ×–×¨×§×•×ª לרחוב, ×ž×•× ×—×•×ª ליד פחי מחזור, כדי ×œ×”×™×‘×¨× ×ž×—×“×© כמחברת משבצות שעליה ×™×•× ×™×‘×•× ×•×™×œ×“ כלשהו יחשב ×©×‘×¨×™× – ×ך ×œ× ×™×‘×™× × ×œ×¢×•×œ×.
לכ×ורה, דבר ××™× ×• ב×מת ×ž×©×ª× ×”. בכל ×™×•× ×•×œ×™×œ×” ×©×‘×”× ×תה מסתובב ברחובותיה של עיר גדולה ×תה מתחולל × ×˜×•×œ מחשבות גדולות על העתיד. ×תה ×וסף ×¨×’×¢×™× ×§×˜× ×™×, מביט בזוגות ×ž×–×“×§× ×™× ×”××•×—×–×™× ×™×“×™×™×; ×‘×™×œ×“×™× ×”×¨×•×“×¤×™× ×חרי דבר מה ש××™× ×• × ×¨××” לעין; ×‘×”×•×¨×™× ×¦×¢×™×¨×™× ×”×¢×ž×œ×™× ×¢×œ ×ושר חדש; ×‘×¡×˜×•×“× ×˜×™× ×—×“×©×™× ×”×ž×—×™×™×›×™× ×œ×œ× ×™×›×•×œ×ª להבין ×× ×™×© דבר מה ר×וי לחייך בשמו; ×‘×ž× ×§×™ רחובות ×¢×¨×‘×™× ×©× ×¢×œ×ž×™× ×œ×ª×•×š סמט×ות ×‘×¢×•×“× ×ž×›×•×¡×™× ×‘×¢×©×¨×•×ª מעילי×; ובבחור ×¢×™×™×£ המתיישב הפוך על ספסל ×¢×§×•× ×•×ž×ª× ×©×£. מול כל ×לה × ×™×’×¨ קצף סמיך ו×פור של ×¡×¤×•× ×’'×” בשעה שבה כל מי ש×תה ×והב ישן כבר, ומוזיקת חלומות מתרסקת ברקע. ו××– מישהו צץ ומבקש ×©×ª× ×ž×™×š ×ת כל ×–×”, שתהיה בן ×ד×, שתדע לה×מין, שתדע לשכוח, ×©×œ× ×ª×—×™×” עוד ×©×•× ×¤× ×˜×–×™×”, ×›×™ ב×מת ש×ין טע×. ×תה מביט בו, תוהה מדוע ×”×•× ×ומר ×ת ×©×”×•× ×ומר, ×תה × ×•×¢×œ ×ת הדלת חמש פעמי×, × ×•×¤×œ, ומגביר ×ת ×”×¦×œ×™×œ×™× ×™×•×ª×¨ משחשבת ×©× ×™×ª×Ÿ. ×תה מגביר ×ת עצמך, ויודע ×©×”×©× ×” הזו שחלפה הייתה כמו סלע שהגיעה השעה לעשות הכל כדי לרסקו ולקחת ×ž×ž× ×” רק ×ת השעות ×”× ×›×•× ×•×ª.
×ך הבחור ×¢×•×“× ×• ישוב על הספסל. ×ž×ª× ×©×£. ×›×™ זו 2014, הכלבה.
שימו לב – הערה ×§×˜× ×”: כמו בכל ×©× ×” רשימת שירי ×”×©× ×” שלי ××™× ×” × ×™×¡×™×•×Ÿ להגדיר ×ת 2014 בצורה ×ובייקטיבית. כבר מר×ש ×× ×™ מזהיר ומדגיש ×›×™ כל בחירה ובחירה ×›×ן ×”×™× ×¡×•×‘×™×™×§×˜×™×‘×™×ª למדי, ×ישית עוד יותר, ווד××™ ש××™× ×” ×ž×•×‘× ×ª מ×ליה ל××£ ××“× ×ž×œ×‘×“×™.
×× ×™ זוכר ×ת ×”×¤×¢× ×”×§×•×“×ž×ª. גרתי ××– בדירה ×חרת בירושלי×, בדיוק ×§×™×‘×œ× ×• שק ×ž×œ× ×‘×˜×‘×§ יבש משכ×, הכלב רקד בפסיעות זהירות בכל ×¤×¢× ×©× ×›× ×¡ ×ל המטבח, וכל עולמי חרב עליי ×™×•× ×חר יו×, ×©×œ× ×œ×•×ž×¨ שעה ×חר שעה. ו××– ×”×™× ×©×œ×—×” לי הודעה ×§×˜× ×”, הודיעה בפשטות ××•×¤×™×™× ×™×ª ×ך ×‘×ž×™×œ×™× ×’×“×•×œ×•×ª שה××œ×‘×•× ×”×—×“×© של Caribou דלף. "שמעת כבר?", ×”×™× ×©×לה, ו×× ×™ × ×•×ª×¨×ª×™ × ×‘×•×š, קפ×תי ×‘×ž×§×•× ×œ×›×ž×” ×©× ×™×•×ª, וחשבתי על כך ש×ין ×–×” ×”×’×™×•× ×™ ×‘×©×•× ×¦×•×¨×” ×©×”×™× ×–×• שמודיעה לי על ×‘×•× ×”×ביב, על הלבלוב, על הפריחה, על השגשוג הקט ש×ורב מעבר ×œ×¤×™× ×”. חצי ×©× ×” מ×וחר יותר ברחתי מה×רץ בזכותה (×ו ב×שמתה), והגשמתי ×ת כל החלומות ×©×”×™×™× ×• ××ž×•×¨×™× ×œ×”×’×©×™× ×‘×™×—×“ – ×בל בעצמי, לבד, בצער × ×•×’×” השמור ×œ× ×œ×•×–×™× ×©×‘×¨×•×ž× ×˜×™×§× ×™× ×©×‘×•×¨×™-הלב. ובהמשך, בלבו של חודש × ×•×‘×ž×‘×¨, עמדתי בשורה הר××©×•× ×” בתוך מה שהיה בעבר ×‘×•× ×§×¨ × ×צי שעליו ×”×•× ×—×• תותחי × "מ גדולי×, רקדתי ×ת כל × ×©×ž×ª×™ ×¢× ×—×‘×•×¨×” של ספרדי×, × ×ª×ª×™ לק×ריבו לגבור על ×”×–×™×›×¨×•× ×•×ª ולייצר לי ×לף חלומות חדשי×. כל ×©× ×™×™×” הייתה חלו×, וכל ההופעה ×”×”×™× ×”×™×™×ª×” ×× ×—× ×•, ×ך ×’× ×›×œ מה שבדיעבד ×”×‘× ×ª×™ ×©×œ× × ×”×™×” לעול×.
×•×”× ×”, יותר מ×רבע ×©× ×™× ×›×‘×¨ עפו לי מהחיי×, ושוב ×× ×™ עומד ×‘× ×§×•×“×” דומה. ×—×•×œ× ×—×œ×•×ž×•×ª רטרוספקטיביי×, מתרפק על פיסות של זיכרון ×פל, ויש שי×מרו – ×¡×ª× ×—×™. ×הבתי הגדולה מכל ××™× × ×”, ועמה מעט הש×יפות שהספקתי לקשור לר×שה. הדירה הירושלמית ×חרת, ×ך הלב ×ותו לב – ×ž×•× ×— על השולחן, מלבלב, משווע לזמן ×•×œ× ×—×ª ×§×˜× ×” של שעות ×חר ×¦×”×¨×™×™× ×ž×¨× ×™× ×•×ª שבהן כל ×•×™×œ×•× ×•×ª ×”× ×¤×© × ×¢×™× ×‘× ×¢×™×ž×™× ×‘×¨×•×—.
זו העת הזו ×‘×—×™×™× ×©×‘×” ××œ×‘×•× ×—×“×© של ×§×ריבו × ×•×œ×“, ×•×”×¤×¢× ×”×•× ×©×¨ ×ת שיריו ב×הבה גדולה. ×”×•× ××™× ×• יכול לש×ת יותר ×—×•×¨×‘× ×•×ª ומפגעי×, בדיוק כפי ×©×¨×•×‘× ×• ××™× × ×• ×ž×¡×•×’×œ×™× ×ו ×¨×•×¦×™× ×œ×©×ת. ×›×™ ×›× ×¨××” כל מה ×©×©× ×™× ×• ×¨×¦×™× ×• ×‘×—×™×™× ×•, ×§×ריבו ו×× ×™, ×”×•× ×©×§×˜. לפחות ×”×•× ×”×©×™×’ ×ת ×–×” ב××œ×‘×•× ×”×—×“×© שלו, Our Love – יצירה שלמה, רהוטה, מלוטשת, × ×”×“×¨×ª, ×הובה.
ספרתי ×ת ×”××‘× ×™× ×”×™×¨×•×©×œ×ž×™×•×ª שעליהן פסעתי לבדי ×œ×¤× ×•×ª בוקר, רעדתי מקור קל – ×›×–×” שיש רק בעיר הזו בזמן ×”×–×” של ×”×©× ×” – ×œ× ×”×¨×ž×ª×™ ×ת הר×ש מן הרצפה, ×•× ×™×¡×™×ª×™ להתרכז בכל ×©× ×™×™×” ב×בן ×חרת. כל ×בן הייתה שלי, ×›×™ בכל ×בן × ×’×¢×ª×™, ×’× ×× ×¨×§ לרגע קטן מדיי. בסוף × ×’×ž×¨×• ×”××‘× ×™× ×•×”×¨×—×•×‘ שב ×ל שפת ×”×ספלט הרגילה והיבשה כל כך. המשכתי לצעוד וידעתי שבעוד רגע ×חלוף על ×¤× ×™ ×ž×§×•× ×©×¢×œ×™×• ××™× × ×™ יכול להסתכל מבלי ×œ×§×¤×•× ×‘×ž×§×•×, ×›×™ ×יכשהו כל ×–×™×›×¨×•× ×•×ª×™×™ מוחב××™× ×‘×•. וכשחלפתי על ×¤× ×™×• הקפדתי לבהות בו, בלי פחד ומבלי לקפו×, והצלחתי. ×›×©×”×•× × ×¢×œ× ×ž×חוריי הורדתי ×ת הר×ש מטה, × ×ª×ª×™ לבועת ×”×›×ב ×”×§×˜× ×” שלי לרדת במורד הגרון, להכות בי בבטן ולהיעל×. עדיין מוזר לי ×יך ×©×—×™×™× ×©×œ×ž×™× ×”×•×¤×›×™× ×œ×‘×•×¢×ª ×›×ב ×§×˜× ×” כזו, שכמו כל ש×יפת ×וויר – ×¡×ª× ×”×•×¤×›×ª ×œ×ž×•×‘× ×ª מ×ליה. ×œ×¤× ×™ קצת יותר משלוש ×©× ×™× ×¦×¢×“×ª×™ כך לבדי ב×מצע לילה ×§×¤×•× ×‘×”×ž×‘×•×¨×’, בין צפון למרכז העיר, ×”×× ×–×ª×™ ל-Wild Nothing, בלעתי בועת ×›×ב ×חרת, וחשבתי שכל ×–×” ×œ× ×™×§×¨×” יותר ×œ×¢×•×œ× – ×›×™ פשוט ×œ× ×™×›×•×œ להיות ×חרת. × ×•, טעיתי. קורה. ×–×” בטח יקרה עוד כמה ×¤×¢×ž×™× ×‘×—×™×™× ×”×‘××™×.
×•×”×—×™×™× ×”×‘××™× ×›×‘×¨ החלו. ×”× ×—×™×™× ×©×œ הדחקה בשל חוסר ×‘×¤× ××™, של חלומות ×§×˜× ×™× ×•×’×“×•×œ×™× ×©×ž××•×¤×¡× ×™× ×œ×–×ž×Ÿ ×חר, של ×”×‘× ×” שכל מה שהפרחת צריך ×œ× ×‘×•×œ, לקמול, להצהיב ולהתפורר כמו ×”×¤×¨×—×™× ×©×©×ª×œ×ª בסתיו ×”×חרון. ×›×™ ×ת כל מה שזרקו לך על ×”×’×’ ×‘×¡×œ×•× ×™×§×™ ותפסת ×œ×œ× ×§×•×©×™ ×פשר לזרוק ממרפסת של בית כדי שמישהו ×חר ×™× ×¡×” לתפוס. בהת×× ×œ×–×ת, כל ×™×•× ×”×•× ×ž×¡×¢ מוזיקלי קטן העומד ×‘×¤× ×™ עצמו ×•× ×¢ בין יוון למצרי×, בין ×œ×•× ×“×•×Ÿ של ×¤×¢× ×œ×’×˜×‘×•×¨×’ של היו×. וכל צעקה – ×‘×™×•×•× ×™×ª, בערבית, ב×× ×’×œ×™×ª ×ו בשבדית עלולה להיות בכלל צעקתו של העבר.
הצעקה ×”× ×›×•× ×” ביותר של השבוע ×”×חרון ×”×™× ×–×• של Makthaverskan השבדי×. ×œ× ×ž×–×ž×Ÿ ×™×¦× ×œ×”× ××œ×‘×•× ×©× ×™ ×©× ×§×¨× ×¤×©×•×˜ II, והדבר ×”× ×—×ž×“ ביותר בו ×”×•× ×©×›×œ כולו ×—×™×‘×•×¨×™× ×ž×©×•× ×™× ×‘×™×Ÿ כל כך הרבה מוזיק××™× ××—×¨×™× ×©×× ×™ ×והב. ×’× ×‘×¨×’×¢×™× ×”×¦×•×•×—× ×™×™× ×‘×™×•×ª×¨ שלה, החבורה הזו מצליחה להיש×ר שבדית ×•×œ× ×©×•×ž×“×‘×¨ ×חר. ×•×›×©×”×¡×•×œ× ×™×ª ×©×œ×”× ×¦×•×¨×—×ª ×× ×™ צורח ×יתה, ויודע ש××œ×‘×•×ž×™× ×©×©×•×‘×™× ×ותך ×‘×¨×’×¢×™× ×©×›×לה – ×¢×©×•×™×™× ×œ×”×™×•×ª ×לבומי × ×¦×—. ×›×לה שכ×שר תבלע בועת ×›×ב ×חרת בעוד שלוש ×ו ×רבע ×©× ×™× – תיזכר רק בה×. וב-Wild Nothing.
בכל ×¤×¢× ×©×‘×” × ×©×ž×¢×ª הצפירה החלושה, העיר שלי מזדקקת ×ל תוך דומיה צרודה של × ×¦×—. ותמיד, בדקות ש×חרי × ×™×¦×—×•×Ÿ השקט – כל רגש ×§×™×™× ×ž×ª×—×“×“, מוסר עצמו לידי השגחה ×¢×œ×™×•× ×” כלשהי ×שר מעצימה ×ת ×¤× ×™ הכל. כך, ×ותה בדידות של הדקות הקודמות לצפירה המבשרת ×ת ×‘×•× ×”×—×’ ×ו השבת, הופכת לשגרה פשוטה של שעת ×חר ×¦×”×¨×™×™× ×©× ×ª×§×¢×ª במקומה ל-24 שעות בערך. ב×ותו ×”×ופן, שמחת ×—×™×™× ×ž×‘×•×¡×¡×ª ×לכוהול של ×”×¨×’×¢×™× ×”×§×•×“×ž×™× ×œ×¦×¤×™×¨×” המבשרת ×ת ×‘×•× ×”×—×’ ×ו השבת, עשויה בקלות להפוך לבסיסו של ×ושר גדול ×ך ×–×ž× ×™. וזהו ××™× ×• ×¢× ×™×™×Ÿ קטן וחסר משמעות. ×’× ×× ×›×œ התחושות הללו ×ž×“×•×ž×™×™× ×•×ª, הרי שהן ×ž×“×•×ž×™×™× ×•×ª מכורח ש×יפה ×¨×•×ž× ×˜×™×ª ×œ×ž×¦×•× ×ž×©×ž×¢×•×ª בכל הדממה, בכל דממה.
הערב ×¨×•×§× ×” הצפירה ×ת כל מעטפת ×”×‘×ª×™× ×©×ž×¡×‘×™×‘ לבועה שלי. ×× ×™ מביט מסביב ורו××” ×פלה. ×יש ××™× ×• × ×ž×¦× ×‘×‘×™×ª ×”×›× ×¡×ª, ×‘×’×™× ×” הציבורית ×ו ברחוב, ו××™× × ×™ יודע ל×ן ×›×•×œ× × ×¢×œ×ž×•. ×ולי ×”× ×¢×œ×• לגגות, ×ולי ירדו למרתפי×, ×ולי × ×¡×¢×• הרחק מכ×ן, לחיפה, לטבריה ×ו לבריסל. בלילו של ×—×’ ×©× ×™ מצ×תי ×ת עצמי לבד, ×”×›×™ לבד ×©× ×™×ª×Ÿ לדמיין – ובכל ×–×ת, ×œ× ×¨×¢ לי. מרבית המ×ורות ×”×’×“×•×œ×™× ×›×‘×•×™×™×, ורק ×”×—×œ×©×™× – ×”×ירופ××™× ×‘××•×¤×™×™× – ×¤×•×¢×ž×™× ×‘×ור צהוב, ×ž×©×•×•×¢×™× ×œ×§×•×¨ ×•×ž×©×œ×™×˜×™× ×¡×“×¨ ×•×”×¨×ž×•× ×™×” ×‘×¦×œ×™×œ×™× ×”×ž×¢×•×œ×™× ×©× ×‘×—×¨×• ×¢×‘×•×¨× ×œ×©× ×©×‘×™×¨×ª השקט.
כבר זמן מה שבכל ×¤×¢× ×©×× ×™ זקוק לשלווה, זו ש×בדה לי מעט בעת ×”××—×¨×•× ×”, ×× ×™ משגיח על עצמי מלמעלה – ודוחף בכוח ×ת ×”××œ×‘×•× ×”×©× ×™ של השלישייה הרב-תרבותית Fenster. כפי ×©×©×ž× ×”×’×¨×ž× ×™ מרמז ×”× ×©×œ×™×© ×‘×¨×œ×™× ××™×, ×ך ×’× ×©×œ×™×© פריז××™× ×•×©×œ×™×© × ×™×•-יורקי×. ×“×¨×ž×˜×™×™× ×•××¤×œ×™× ×›×ž×• שצריך ×‘×™×ž×™× ×©×‘×”× ×”×—×•×¨×£ כבר קבור מתחת לערימות ×בק, ×—×•×œ×ž× ×™×™× ×›×ž×• ×©× ×“×¨×© בלילות ×©×‘×”× ×ין דבר ממשי שמושך ×ת הלב בחוץ, ומדכ××™× ×›×ž×• שמתבקש ×‘×™×ž×™× ×©×‘×”× ×¨×§ ×¤×¨×¤×¨×™× ×—×•×ž×™× ×ž×‘×§×¨×™× ×‘×—×“×¨ שלך ב×ופן קבוע. מ××– Broadcast, כך חשבתי ערב ×חד השבוע, ×œ× × ×›×‘×©×ª×™ כך על ידי זמרת ×¨×¦×™× ×™×ª ומרוחקת כמו JJ Weihl ×”×¡×•×œ× ×™×ª (לפרקי×) של ×¤× ×¡×˜×¨ הללו. ו×× ×™ יודע ×©×”×™× ×¢×•×©×” ×–×ת במודע, כובשת ×ת הדממות. ×”××œ×‘×•× ×”×–×”, The Pink Caves, ×”×•× ×ž×¡×•×’ ×”××œ×‘×•×ž×™× ×©×× ×™ יודע ×©×¢×•×ž×“×™× ×œ×©× ×•×ª צורה מולי כל כך הרבה ×¤×¢×ž×™× ×‘×—×•×“×©×™× ×”×§×¨×•×‘×™×. ביחד × ×¦× ×—, × ×¦×ž×—, × ×¦×¨×— – ×›×‘×“×™× ×•×ž××•×©×¨×™× ×‘×™×Ÿ ×›× ×™×¡×•×ª ×—×’×™× ×œ×”×ª×¨×•×§× ×•×™×•×ª חגיגיות.