בדיוק בזמן הזה, רק ב-2005, התקבצנו בחדרו של אדם ב, המתגורר ברחוב המקביל והיפה יותר. אוהד עמל במרץ על רשימת אלבומי השנה שלו, ואני זרקתי לאוויר את השמות האהובים עליי. עכשיו אוהד היקר פוסע כאחרון המוצ'ילרוס בגבעות גואטמלה במראה המזכיר את טין-טין, ולי נותר לסכם את השנה מבלי להתווכח עם איש (לפחות עד שהוא ישוב אל העיר).
לפני שאתם קופצים להתווכח עמי, קראו את ההנחיות הבאות: האלבומים המרכיבים את הרשימה שלהלן אינם בהכרח החשובים, המשמעותיים, המהפכניים או הכיפיים ביותר. עם זאת, הם בהכרח אלה שאני נהנתי במחיצתם יותר מכל ב-12 החודשים האחרונים. נסו להיות סבלניים. הם זקוקים לחום.
אה, גם אין כל חשיבות לסדר הופעתם.
—————————————————————————————————-

Mahogany :: Connectivity

מה? קולקטיב בינלאומי המתגורר בעיר החביבה ניו-יורק, ומתמחה בניסיונות חוזרים ונשנים לשוב אל תחילת שנות ה-90 עם מיני השפעות של שוגייז אנגלי.
למה? הרומן שלי עם מהוגאני החל כבר לפני 5 שנים, אז הם הוציאו את האלבום הראשון שלהם (המשובח יותר. אין מה לעשות, 2001 היתה שנה טובה יותר למוזיקה). הפעם נדמה כי העולם הרבה יותר אופטימי, השמים תכולים מתמיד והעוצמות גדולות אף יותר. כמעט קווין שילדס.
הזמן הנכון: טיול ברחובות עיר קרה, יד אחת טמונה במעיל והשנייה אוחזת בפחית בירה גרמנית צוננת.
אפשר לטעום? supervitesse, the view from the people wall, neo plastic boogie woogie

Current 93 :: Black ships ate the sky

מה? דיוויד טיבט האנגלי ורעיו בסביבה כמעט אותו מספר שנים כמו ג'רוויס קוקר, אך ההזיה שלהם גדולה יותר. אחרי למעלה מ-20 אלבומים לאורך השנים, הפעם הרוח רכה יותר, מורבידית יותר וקודרת לחלוטין.
למה? בזכות שמונה הגרסאות השונות לאותו השיר (idumea), שכל אחת מהן נשמעת חצובה מאדמה אחרת. פעם זה מארק אלמונד שמזמר, פעם זה אנטוני ובמקרה אחר זהו טיבט עצמו.
הזמן הנכון: סופי שבוע גשומים בצפון הארץ, כשאין כל חשק או סיבה להיכנס לקצב.
אפשר לטעום? sunset

Camera obscura :: Let's get out of this country

מה? הלהקה הסקוטית, או שמא הפלגיאט השכן של בל וסבסטיאן, בשורה של שירים מעוררי השראה ואסקפיסטיים לגמרי.
למה? לפעמים בחיים כל מה שצריך זה פזמונים טובים וקליטים, שמזכירים לך כמה ימים של לימודים לבגרויות ב-1999.
הזמן הנכון: כמו The Thrills לאביב 2004 בדרך למנגל אצל רעות במכמורת, כך קמרה אובסקורה הפעם. פרחוניים כגלבוע בחודש מרץ.
אפשר לטעום? let's get out of this country, lloyd, i'm ready to be heartbroken, I need all the friends I can get

Marsen jules :: Les fleurs

מה? היישר מדורטמונד מגיע עלם האבסטרקט ×”×–×” (ששמו האמיתי – תחזיקו חזק – מרטין יולס). ממשיך מסורת עתיקת יומין של גרמנים חובבי מינימליזם שמקשטים את עצמם בפרחים ושובים אותי.
למה? בזכות היכולת הבלתי נתפסת להפוך תמונות וצלילים לחוויה שאינה מאפשרת לך לשקוע בנחת בקריאה. בלישה כינה זאת בעבר "האזנה אינטנסיבית", ובמקרה זה אין צודק ממנו.
הזמן הנכון: נסיעות, בלי עיתון או ספר. אותי ליווה מרסן בטיסה לברלין בדרך לאיסלנד, כשלצדי ישבה גותית ישראלית תלושה מהמציאות. כך התגברתי עליה.
אפשר לטעום? Couer Saignant

Final fantasy :: He poos clouds

מה? מה, מה? כמה עוד אני יכול לדבר על אואן פאלט, הכנר של הארקייד פייר, שמחייה את כל קלישאות כלי-המיתר ביצירה המופלאה הזו שלו.
למה? לחיי כל הדרמות הקטנות, לחיי הקלילות והתיאטרליות המופתיות. יש שיאמרו שזה אלבום השנה שלי. אני, למשל.
הזמן הנכון: נסו את זה בכל מקום: בבית, בעבודה, בזמן חיפוש יורש לאורי גלר ואפילו במקביל למשחק של בית"ר.
אפשר לטעום? This lamb sells condos, arctic circle, he poos clouds

iLIKETRAINS :: Progress – Reform

מה? הבשורה הגדולה ביותר של העת החדשה. מיני אלבום של קבוצת אינטלקטואלים סקוטים הכותבים על הרפורמה הגדולה בתחום הרכבות באנגליה, על כיבוש הקוטב הדרומי ועל בובי פישר המטורף. כבר אמרתי בעבר, ואני חוזר על כך שוב: החיבור הטוב ביותר שנעשה בין מוגוואי ומוריסי.
למה? מלודרמות יכולות להיות משובחות להפליא כשמי שעומד מאחוריהן האזין ממושכות לגאדספיד. באמת.
הזמן הנכון: ימים עצובים, בקרים חסרי זהות, ימי מחלה או סתם בעבודה. העיקר שלא תהיה סיבה גדולה לשמוח.
אפשר לטעום? terra nova, a rook house for bobby

Dirty on purpose :: Halleluja sirens

מה? חמישה ברוקלינאים שגדלו על בוהי נעליים אך גם על סוניק יות'. הנפש שלי מקבלת בקלות צלילים מעין אלה.
למה? בעיקר על שום כמה רגעים של אובדן חושים או זהות בקיץ האחרון. מה גם שאחד משיריי השנה שלי נמצא פה.
הזמן הנכון: סתיו של מקום אחר או אולי בכלל קיץ ישראלי טיפוסי. על כל פנים, יש צורך באוזניות.
אפשר לטעום? Light pollution, no radio, your summer dress

Helios :: Eingya

מה? אהוב לבי, גולדמונד, הגיח השנה תחת זהות אחרת עם טפטופי פסנתר וציפורים. הגיטרה שלו חורקת והוא ענוג מתמיד.
למה? ברור שאין כאן מילים, והרי אנחנו אוהבים את החברים האינסטרומנטלים שמנסים לעשות מוזיקה אחרת. הייתכן שאין גישה נכונה יותר לעצבות?
הזמן הנכון: בלישה החיפאי אמר הקיץ, כי "לצלילי האלבום הזה גיליתי לפני מספר ימים שברגע שיש אזעקה, להקות של ציפורים ממריאות סימולטנית ודואות יחדיו בחוסר נחת במשך כדקה". לא אוסיף.
אפשר לטעום? paper tiger

Sol seppy :: The bells of 1 2

מה?האוסטרלית שרצתה להיות דיפלומטית והפכה לצ'לנית של ספארקלהורס הקליטה אלבום נוגה שכמעט ופספסתי. אבל לא. הוא כאן.
למה? הקול שלה אמנם מרפרף ומהתל, אבל הלחנים והעיבודים – אוצ'ימאמא. תרשו לי להזיל דמעה בכל כמה רגעים.
הזמן הנכון: כשכוויה טרייה מארל גריי רותח אוחזת בחיכי אומר בגאון, הדליקו תנור, הסופה בדרך.
אפשר לטעום? enter one, slo fuzz, human

Archie bronson outfit :: Derdang derdang

מה? מוזר לראות להקות אנגליות מזוקנות. הכבוד המפוקפק והבלתי מהוקצע הזה הרי שמור לתל-אביבים ולזקני אינדי אמריקנים בלבד. ובכן, להלן להקה עם זקן.
למה? כי בלוז-פסיכדלי לא נשמע טוב יותר, חד יותר ולהיטי יותר ב-2006.
הזמן הנכון: אני חייב לשמוע את זה פעם אחת ולתמיד במסיבה גדולה ואיכותית. זה יכול להוות אתגר גדול מאוד לכמה מחבריי הקרובים ביותר.
אפשר לטעום? kink, kangaroo heat, cherry lips

Yo la tengo :: I am not afraid of you and I will beat your ass

מה? אמנם הם ביטלו את מסיבת החנוכה השנתית שלהם, אך זקני ניו-ג'רסי היהודים האלה ממשיכים להתמיד ולהנפיק אלבום מופת אחד בשנה, פחות או יותר.
למה? ייתכן ואני משוחד, מכיוון שמדובר באחת הלהקות האהובות עליי, אבל לכמה רגעים נחמד היה לחוש זרזיף של 1994 בעורפי. ואני בכלל לא מתכוון להרחיב בדברים על השירים השקטים כאן, שיכולים להכניסני מתחת לכוננית הטלוויזיה.
הזמן הנכון: אוטובוס דן, פקק תנועה או רמזור מקולקל בדרך בגין, איש מסריח חולף על פניך, נימה של רעש באוזניך. אתה ניצל.
אפשר לטעום? I feel like going home, black flowers

Mono :: You are there

מה? "יפנים שעושים פוסט-רוק" יכולה להיות אקסיומה מלחיצה מאוד. עם זאת, כשמדובר ב-mono אני נותר עבד נרצע שמקבל כל דבר בהבנה, במיוחד כשמדובר בהקלטה הטובה ביותר של הלהקה.
למה? בשנה שבה עשיתי מאמץ-על לשוב אל הז'אנר הנכחד והאהוב כל-כך, האלבום המדובר עמד לו בנחת מעל לכל החידושים. מישהו בכלל זוכר ש-mogwai שחררו איזה אלבום בתחילת השנה?
הזמן הנכון: הגיעה העת להחשיך לגמרי את הבית.
אפשר לטעום? the flames beyond the cold mountain, yearning

The knife :: Silent shout

מה? נו, שני בני המשפחה השבדית הממוצעת שמכסים לעצמם את הפרצוף במקורים או במסכות ציפוריות כאלה ואחרות. כן, נו, אלה שכל העולם כבר דיבר עליהם.
למה? את האלבום הראשון גיליתי באיחור כבד – ולא ממש התלהבתי. אולם אז ירד הלילה, יום הכיפורים שלי ×”×’×™×¢, והביא עמו עשרות מפלצות משונות שקרעו אותי לתוך האוזניות. עם סכין, כמובן.
הזמן הנכון: אוי כמה שכיף לרקוד את הזעקה הדוממת או לרוץ ברחובות עם הקפטן.
אפשר לטעום? silent shout, we share our mother's health

Jóhann Jóhannsson :: IBM 1401, A User's Manual

מה? מלחין איסלנדי, כמעט פיקטיבי בעיניי. יוהן לקח הקלטות של מחשב IBM ישן שביצע אביו (יוהן גם כן) לפני למעלה מ-30 שנה, הוסיף לכך את העיבודים התזמורתיים המוכרים שלו, ויצר עוד בלטה ברצפה האיסלנדית הכה מרנינה.
למה? כי לא כל מה שפלצני בבסיסו אינו ראוי להאזנה. אם מתאמצים אפשר אף לשמוע את סטיבן הוקינג מדבר שם ברקע.
הזמן הנכון: מסיבת דראם אנד בייס עולצת או חגיגות היובל לספרים רבותיי ספרים. סתם.
אפשר לטעום? ibm 1401 processing unit, ibm 1403 printer

Adrian klumpes :: Be still

מה? פסנתרן אוסטרלי שהחליט להתחיל לשחק עם עצמו, במינימליזם כמובן. התוצאה הוכתרה כאחד התופינים האלקטרוניים המוצלחים של השנה, ואני דיי מסכים.
למה? בין כל העננים המצקצקים מבצבץ לו פסנתר אחד, רך ונמעך. לרגע אני נזכר ב-alva noto וחברו ריוצ'י סקמוטו, לרגע מתחשק לי לשחק בצ'מבלו.
הזמן הנכון: חפשו בעצמכם.
אפשר לטעום? exhale

Hammock :: Raising your voice… Trying to stop an echo

מה? שני חברים שמנסים להחיות כל פיסה של דרים-פופ שהוקלטה אי-פעם. לרגע זה verve, ברגע אחר זה בכלל slowdive, אבל יותר מכל זה autumns.
למה? כי אף פעם לא נמאס לי לשמוע מפלים, זרימות, רוחות, שטפונות וצונאמים של דיסטורשן.
הזמן הנכון: כבר שבועות שזה עובד לי ממש טוב במקביל לעריכה של ידיעות מקרו כלכליות. ובכל זאת, לא לכולם זה יעבוד כך.
אפשר לטעום? losing you to you

B. Fleischmann :: The humbucking coil

מה? אוי ברנרד שלי, או שאולי תרצה שאתמיד ואקרא לך בי, אני מתקנא בצלילך האלקטרוניים הכה גרמניים. אתה היחיד שמצליח לשמור על גחלת של לייבל שלם שכבר הלך לאיבוד. ואתה בכלל אוסטרי, השם ישמור.
למה? כמה פעמים בחייכם הרגשתם שיש צליל שמאפיין אתכם? ובכן, ישנם רגעים שאני משוכנע לגמרי שברנרד פליישמן נולד כדי לנגן את פסקול ימיי.
הזמן הנכון: כנראה שבדרך לתחנות אוטובוס נטולות כל עוצמה וטעונות באשפת רחוב אורבנית. כמו בווינה!
אפשר לטעום? first times, from to

OM :: Conference of the birds

מה? שני טיפוסים קודרים שרגילים היו לנגן דום-מטאל עשו הסבה לעולם רך יותר, ועם זאת אפל כעינו העקורה של אודין.
למה? כי טרם שמעתי עבודה בס-תופים אדירה כל-כך שמשתלבת עם שירת מואזין אמריקני העטופה בערפל נערץ. וכל זה בכלל מזכיר לך את הבטא בנד, משום מה.
הזמן הנכון: לילות השכרות הגדולים ביותר, רגע לפני שאתם נרדמים, רגע לפני שאתם נופלים.
אפשר לטעום? at giza

Adem :: Love and other planets

מה? כאשר Four Tet לא בסביבה, אז אדם הוא החבר התורן של Fridge המעולים שמגיע עם אלבום נפלא משל עצמו.
למה? בקול צרוד, סטייל ג'קו האומלל, מקפץ אדם בין טיפות הפעמונים, הקסילופון, הפריטות ומחיאות הכפיים. אני חסיד נאמן שלו, ובעיניי זה הדבר הטוב ביותר שהוא עשה למען האנושות. משום מה, איש כמעט לא דיבר עליו השנה. חבל.
הזמן הנכון: ימים של חיוכים, שבהם קיים דחף עז למחולות עממיים (בסלון הבית, כמובן). לחלופין, אסתפק גם בימים נטולי עבודה.
אפשר לטעום? launch yourself, spirals, these lights are meaningful

Josephine foster :: A Wolf in sheep's clothing

מה? אלבום שלם המורכב משירים גרמניים עתיקים, שאותם לקחה פוסטר ועיבדה לכמה מרגעיי המוזיקלים האהובים השנה. ואיזה קול יש לה, איי יאי יאיי.
למה? אווירת תיבת × ×’×™× ×” רק עם קורטוב של יומרה ופלצנות – שני מרכיבים שחיי היו נוראיים בלעדיהם. מה גם, שמדובר בשיעורי בית, מבחינתי.
הזמן הנכון: מכון גתה?
אפשר לטעום? der könig in thule, wehmut