אחד האמנים החשובים של השנה האחרונה שלי שוב חוזר אליי. לא הייתי צריך להמתין רבות עד ש-Peter Broderick, הדני-אמריקני שעליו כבר פיזרתי את מילותי פעם או פעמיים (וגם ×”×™×” בסיכומי השנה הקודמת) ישוב. העניין הוא שהפעם הוא מגיע במצב צבירה אחר לגמרי, על קסטה. כן. לפני כמה שבועות הוא שחרר 300 עותקים בלבד של הקלטות אינסטרומנטליות בייתיות המאיישות שני צדדים, ×›-18 דקות כל אחד, כמעט 36 דקות של רוך, צינה וכאב לב עמוק וחסר פשר. לאלבום, או שמא זהו מיני אלבום, קוראים "10 דואטים" וכשמו – הוא מורכב מעשרה דואטים בין כלי × ×’×™× ×” שונים. לכל קלטת צורפו 10 תצלומי פולארויד חינניים שמתעדים את זוגיות האינסטרומנטים, וככה ×–×” נראה. להלן הזוגות:

צד א'
1. פסנתר + פסנתר צעצוע
2. גיטרת טיולים + מכונת רעמים
3. ויולה + לפטופ
4. רעשן + קלימבה
5. אורגן + פעמוני יד

צד ב'
6. כינור + פה
7. מנדולינה + תרמין
8. טייפ שדה + נגן גלויות (כזה שמנגן בתוך כרטיסי ברכה)
9. גיטרה קלאסית קטנה + כינור
10. בנג'ו + פסנתר

כל 300 העותקים של הקסטה נחטפו אחרי שבוע, וכעת כל שנותר לי הוא לשקוע שוב בעזרת השקט המוזיקלי שברודריק מתזמר פעם אחר פעם לחיי מאז היכרנו לפני כשנה. אינני מסוגל כל כך למצוא את המילים שיסבירו מה אני מרגיש כשהוא איתי באוזניות, ולכן פשוט אאפשר לכם להוריד את כל האלבום הזה ולנסות להבין לבד.

כאן.

ולמקרה ששכחתם במי מדובר, אני מצרף גם קטע מהופעה שקיים ביחד עם אחותו ועם חברי Balmorhea בפורטלנד בינואר האחרון. אחד הרגעים היפים.