הבטחתי לא להיות שלילי. ובעצם, למה להיות ? ×–×” שהתעוררתי כל בוקר בציפיה לשמוע אלבום שישנה את כל מה שאני חושב על מוסיקה ואולי על החיים בכלל זו בעיה שלי בלבד. תמיד הייתי תובעני. השנה יצאו כמה דברים ראויים גם אם לא גאוניים, כך מסתבר בפרספקטיבה. רשימת עשרת האלבומים הגדולים שלי מתאפיינת בהרבה מוסיקה עם מילים, עם הפקה פחות או יותר שגרתית, בלי יותר מדי חריגים, וכנראה לא מכילה שום דבר שיופיע בסיכום שנה של מבקר מוסיקה מיושב בדעתו. היא פשוט כזאת – אישית. האלבומים לא מסודרים לפי סדר ×›×–×” או אחר, ובסוף כל פסקה יש קישור למקום בו תוכלו לשמוע חלקיקי מוסיקה וע"×™ כך להימלט מהצורך הנורא להסתמך על השטויות שכתבתי. קריאה מהנה.

Bears – Bears

הדובים הם חברים טובים מקליבלנד, שנשמע שעושים כל מאמץ להשמיע את ×–×” שהאלבום הוקלט בחדר שינה של אחד מהם. כשהשירים עצמם כל כך טובים ופשוטים, סגנון ההפקה ×”×–×” פשוט מחולל פלאים. הידד לפופ המינימליסטי ! (שיר לדוגמה – באתר הלהקה)

Trail of Dead – So Divided

אני אוהב לראות שלהקות מתקדמות הלאה ומפתחות את עצמן לצלילים חדשים. אבל לא מסיבות חינוכיות האלבום הזה כאן, אלא פשוט כי הוא טוב וממש עוצמתי בלי להיות רועש מדי. (שיר לדוגמה נמצא כאן)

Belle and Sebastian – The Life Pursuit

אם לא בל וסבסטיאן היו מוציאים את האלבום הזה, אלא איזשהי להקה אחרת, כנראה לא הייתי שומע אותו. פופ כל כך סליזי ובוטה בחיים לא היה עושה את דרכו אלי בצינורות ובחוטים. לשמחתנו, לא כך המצב. מדובר באלבום גאוני נוסף של הלהקה הגאונית וענפת הז'אנרים הזאת. (שירים לדוגמה נמצאים כאן)

Islands – Return to Sea

את המשבצת של עוף-מונטריאל תופסים, ולא בחסד, האיים. מדובר כמובן על פרס בקטגורית הבלאגן המוסיקלי שנשמע ממש טוב. למי שעוד לא שמע את האלבום הערת אזהרה – לא בטוח שזה ישמע טוב על הפעם הראשונה, אבל ברביעית כבר תזעקו "Rough Gem!!!" במלוא הכוח. (שירים לדוגמה – פה.)

Ratatat – Classics

תמיד פחדתי מהיפ-הופ. לא על רקע ×’×–×¢× ×™ חו"×—, אלא פשוט ×›×™ לשמוע את אותו הלופ של שתי תיבות חוזר על עצמו 60 פעמים עם ראפ עליו גורם לי לאי נוחות, שלא לומר לתחושה קשה של בזבוז זמן. רטטט מצליחים ליצור משהו שמזכיר היפ-הופ בהיבט הגרוביות והמגניבות אבל נשאר נושם ואורגני. לא רבים האנשים שיסכימו איתי אבל אני חושב שהאלבום ×”×–×” אף יותר טוב מהקודם, פשוט ×›×™ הוא כל כך מגוון. מוסיקת משחקי המחשב בשיאה. (מוסיקה – במייספייס)

Silversun Pickups – Carnavas

יש בעיה קטנה עם האלבום ×”×–×”. אני לא ממש בטוח מה היא אבל קיים סיכוי טוב שהיא קשורה בקול של הסולן. נסלח להם לעת עתה ונתמקד ביתרונות. אני אישית מוכן להתחייב שהלהקה שמעה את Siamease Dream המופתי של הדלעות המתנפצות כמה אלפי פעמים ואם לא אז אני ×’'יימס איהה. עם השפעות כאלה, שירים חזקים והפקה שבהרבה פעמים היא פשוט מקורית, די קשה לטעות. לא אלבום ללכת איתו לישון. (להוכחות מנומקות – מייספייס)

Starlight Mints – Drowaton

האלבום הזה צבר אצלי תאוצה באופן מאוד הדרגתי. אני לא מכיר שום דבר קודם של הלהקה הזאת (ואני קצת מפחד לבדוק, האמת), ואין לי מושג איך הוא הגיע אלי. עדיין אלבום מגניב, גם כן מז'אנר הבלאגן המוזכר לעיל, הטומן בחובו מספר שירים החיים על הגבול הדקיק בין שיר כוח לסתם שיר מצוין. (דוגמאות שאפשר להוריד)

Voxtrot – Raised by Wolves, Mothers Sisters Daughters and Wives, Your Biggest Fan

אני יודע, ×–×” לא אלבום. אלה הם שלושה סינגלים /איפים של הגדולה בלהקות 2006. לכתוב על האלבום שלהם שיצא (אני מאוד מקווה) בשנה הבאה בסיכום 2007 ×–×” סוג של עונג שאני מצפה לו בקוצר רוח כבר מהשניה החמישית אחרי שהתחלתי לשמוע בפעם הראשונה את The Start of Something. חתיכת התחלה. לאלה מכם שמנותקים מהיקום – באינדיפופ חם ועצמתי מהשורה הראשונה עסקינן. (הרבה דוגמאות – אחת, שתיים, שלוש).

The Radio Dept. – Pet Grief

האלבום ×”×–×” מעורר בי תמונה של ילד שהולך לבד בחורף אירפואי (שוודי ?) קפוא באזור תעשייתי אפרורי ומעביר מקל מטאטא שבור בגדר סורגים של מפעל מתכת נטוש בצורה שמפיקה את הצליל קלינג-קלינג-קלינג-קלינג. ובלי קשר לדמיון הפורה שלי, שירים מצוינים עם צליל אייטיז-×™ אך מדהים בשוגייזיותו. כמו שאמרו משכילים ממני – מפגש מרתק בין הסיטי-הול לבין איקאה. (אפשר לשמוע כאן)

Asobi Seksu – Citrus

יהיו שיתלו את חולשתי המובהקת לכל צליל שמנסה להדמות לLoveless של מיי בלאדי ולנטיין כסיבה המרכזית להמצאותו של האלבום ×”×–×” ברשימה. או ×–×” או היללות ביפנית. יכול להיות. בכל מקרה – אלבום זורם ונפלא. לא ממש שוגייז סלואודייבי טהור לדעתי – אלא משהו קצת פחות מנוכר. למי שלא הבין את כל המושגים ×”× "ל – ממש כדאי לשמוע את האלבום. (דוגמא להורדה).