פוקסטרוט, או אם תחפצו במינוח מעט כלבלבי – "ריצת השועל" – הוא סגנון ריקוד די מיושן, ועם זאת, די נעים ומשעשע. למעשה, מדובר בסוג של ריקוד חברתי, שהפך לפופולרי בימים שבהם ויקטוריאני לא היתה מילה גסה, ומלחמת העולם הראשונה היתה לנושא החם ביותר בעיתוני הערב של בירמינגהאם. כל הסיפור כולל החלקה איטית, צעדים מזורזים, והכל במשקל זוגי. או משהו ×›×–×”.
ובכן, בליל הלפני האחרון של 2005 יצאנו, אוהד ואנוכי, למסע ×™×—"צנות מרתק ברחובותיה של העיר העברית הראשונה. כהרף עין, בצעד תימני עלא אבנר גדסי כבשנו את הפנטהאוז של אחד מאתרי האינטרנט הגדולים וצילמנו מאות פלאיירים – כולם קודש לפרסומת קלילה לאתר ×–×” שבו אתם נחים כעת. בהמשך הגענו אל רחבת הריקודים בהופעתה של דפנה והעוגיות. אפשר לומר ×›×™ חדלנו אז לרקוד.

כמה כיף להיות שועל, ועדיין לרקוד ממושכות בסניקרס יד שנייה שקניתי בחנות לנזקקים בביקור האחרון בעיר הגדולה

שלוש שעות חלפו, והנה שוב אני רוקד. ושוב ה-voxtrot כובש אותי. הפעם אני מדבר על החמישיה הטקסנית (אוסטין, כבוד), שחרטה על דגלה לעשות לג'וני מאר ו-field mice האגדיים ילד. אפילו שניים. האי.פי הראשון של הנערים האלה (raised by wolves) עוד עלול לעלות להם ביוקר: ההבטחה לאלבום משובח ב-2006 כבר פה, ואוי להם אם אתאכזב. בינתיים, אחדול לדבר, אשקע שוב אל תהומות החמרמורת עם החמור שמונח על מיטתי, ואקדיש לכל חברי במאפיה החיפאית את השיר הבא.

Voxtrot – The Start Of Something