כל הטקסט ×”×–×” אמור ×”×™×” להיראות אחרת. כשהתעוררתי הבוקר באיחור קל, לאור ההופעה של Archie Bronson Outfit אמש, כבר חשתי את הטקסט ×”×–×” בקצות אצבעותיי. אולם בסופו של דבר, משהו או אולי מישהו עצר בעדי. הטקסט נותר מאחור ואני נעתי קדימה. קראתי, כיבסתי, בישלתי, חשבתי, קראתי, האזנתי משום מה לנאומים מן הכנסת, קראתי שוב וכתבתי. מדי פעם, כאשר הנחתי לעצמי לנוח – שבתי אל האלבום החדש, החמוד והנוסטלגי של !Beat! Beat! Beat.

לכל אורך השבוע האחרון הייתי משוכנע שאני מאזין ללהקה בריטית, כזו שנשמעת כדבר הבא של האינדי הבריטי ב-2007, וזה עשה לי טוב. זו היתה הנוסטלגיה שכל-כך רציתי כנראה על רקע סוף השבוע הקודם, במהלכו האזנתי עם אחי הגדול לכל הביסיידים של Oasis בסדר כרונולוגי ודי התרגשתי. הבוקר נזכרתי פתאום בפעם ההיא בה ישבתי בספריית הר הצופים וחלקתי פיסות רטט מן האלבום הראשון של Foals. אז עוד פיללתי ליותר צבעים סביב. אלבום הבכורה של ביט! ביט! ביט! עורר אצלי פתאום כמו אז, בספרייה (אני עדיין זוכר היכן ישבתי), את הדחף הנערי לשבור את הרצפה. אך רצפתי הנוכחית רצפת עץ רעועה היא, ועל כן לא אסתכן ואנסה לשוברה. בכל מקרה, הלהקה החדשה הזו לעולם לא תהיה תקוות המוזיקה הבריטית של 2007. היא פשוט מגרמניה, זה הכל.

 Beat! Beat! Beat! :: Hard to Cherish
 Beat! Beat! Beat! :: We are Waves
 Beat! Beat! Beat! :: You're Designer