אני חצי חירש באוזן שמאל. אמש, קצת לאחר חצות, בקור מופלג, התייצבתי נטול אנרגיה יחסית להופעה כפולה פה בהמבורג. ממש דלת ליד מועדון חשפנות ענק נדחסנו ×›-300 איש בתספורת משונות, שתמיד אגב כללו פוני ×›×–×” או אחר, כדי לראות לייב את Midnight Juggernauts ואחריהם את Gold Panda. בתמורה לתשעה יורו מצאתי את עצמי רוקד ללא הפסקה במשך למעלה משלוש שעות. הבעיה היתה שעשיתי את ×–×” ממש ליד המגבר, כך שאוזן אין לי – אבל חוויה משמעותית אחת לפחות יש.

היתה זו הפעם הראשונה בחיי בה הייתי באירוע צ'ילווייב, אם אפשר להתייחס לכל ×–×” כך. פנדת זהב, בחור בריטי קטן עם כובע צמר קטן עוד יותר, ממש כמו ×–×” של היפסטר היטלר, התייצב על הבמה עם שלל גאדג'טים של אפל, מכונת תופים וכל מיני אביזרים נחמדים – ובאופן סמלי, החל את כל העסק בצלילי גלים, של ים. ×–×” ×”×™×” לרוחי. כולם פתאום החלו לזוז באיטיות, ואז במהירות. ×–×” ×”×™×” סט אינסופי של מקצבים שבורים המפזזים על נחילי מלודיות ארוכות ומרוחקות. פעם ×–×” עלה, פעם ירד, וכאשר ×–×” השתתק – הקהל השתולל, וגולד פנדה הרים ידיים ודחף את כולנו. בחיי שזה הרגיש ×”×›×™ נכון בעולם.

בשלב מסוים, הוא הפעיל סמפול של Active Child וחשבתי שאני נמס. הוא קפץ במקומו, לחץ על פאדל כלשהו והקצב ניתז לכל עבר. שוב כולם צרחו. לפתע כל ה-Glitch של ימים עברו כוסה במעטה שוגייז הגיוני. אז כן, ברור שגולד פנדה מגיע מהצד הקלאבי יותר של המפה, לא רחוק מ-Washed Out, אבל כנראה שגם זה צד הגיוני עכשיו. לראשונה מאז הגעתי לפה, נגעתי ברוח הזמן בידיי. רק חבל על האוזן.

Gold Panda :: You
Gold Panda :: Same Dream China
Gold Panda :: Snow & Taxis
האלבום המלא והמהנה

ועוד שני דברים קטנים וחשובים: השבוע חגג האתר הזה חמש שנים להיווסדו. רציתי לחגוג ושכחתי מכך לגמרי, ואז קיבלתי אי-מייל בו הודיעו לי שהאייפוד רעב נבחר שוב לאחד מחמשת אתרי המוזיקה הטובים בישראל (מטעם מאקו). אז כן, כאחד האבות הגאים, אני מודה לעולם. מקווה שאוהד מצליח להאזין למשהו כעת בדרום אמריקה. נשיקות לכם!