דבר כזה עוד לא עשיתי כאן מעולם: אני מתעתד לכתוב כמה שורות על השיר היפה ביותר שחדר לתוכי בחודשים האחרונים, כזה שחרך את נשמתי בשבוע החולף והותיר אותה מנופצת לכמה שעות כל יום. העניין הוא שאני אעשה את זה ללא כל כוונה לפרסמו או להעלותו לכאן, פשוט כי נתבקשתי שלא לעשות זאת. מי שהניח אותו מולי ידע (או שלא) כמה אוהב אותו, וביקש שהוא יישאר של שנינו בלבד. כך קרה שאני ישן ונושם בעזרת מכונה, נוטש לרגע את כל האינדי שבעולם לטובתה, ובורח לווגנר, שוברט ומאהלר. הייתי יכול להרחיב בדיבור עליהם, אך באמת שאפילו הם אינם מצליחים ללטף איברי הכואבים באותה מידה של עדנה כמו צלילי העלווה מודל 2010 האלה.

זהו.

אולם כדי לייאש את הציבור ואת מיליוני המתרגשים מאלבומה המשולש של ג'ואנה ניוסום, אני אמריא כעת לפינה אחרת של העולם. ארד למקום שבו מתחילים להריח כבר את הסתיו ולחשוש: ניו-זילנד. The Ruby Suns חוזרים עם אלבום שלישי (Fight Softly), חיים את הצייטגייסט עד לקצה, נשמעים לפתע כמו Yeasayer ופנדה בר בביקור בארצות רחוקות, אשר אינן יכולות באמת להגדיר את הפופ העולמי בשל ריחוקן הרב. בכל מקרה, הם היו פה גם קודם. יש כאן את כל האלמנטים הדרושים כדי לצאת לסיבוב הופעות כובש בצפון העולם. אפילו הקצב הוא כזה שבשבילו הייתי שובר קופה בלב הקיץ. מהג'ונגל ועד למרכז העיר, אני איתם היום. כנראה שככה זה עומד לעבוד ב-2010, עליות ומורדות של מצבי רוח אישיים ומוזיקליים, אשר יניחו אותי בסופו של יום על ברכיי, זוחל סביב הר קילאש.

The Ruby Suns :: Closet Astrologer
The Ruby Suns :: How Kids Fall
The Ruby Suns :: Dusty Fruit
האלבום המלא