הרבה מאוד זמן לא קפצתי לבקר. ימים רבים מדיי לא פסעתי ביערות הדמיוניים שציירתי במשך שנים ארוכות, לא טבלתי במים חמים הנובעים כך סתם באמצע החיים, ואפילו שלג לא מעכתי מחויך נטול כל חלום אחר. והנה, זה קרה שוב. נעשיתי חיוור, שכחתי את כל שרק באחרונה למדתי לזכור, סירקתי בפראות את הדשא הירוק שחשבתי כי שתלתי בנחת, והתגלגתי במדרון של חצץ אל עבר השקיעה. אין טוב מזה, אין נורא מזה. יש את זה, וזהו.
ועכשיו אני יכול להתגלגל ולהשתמש בפסקול ראוי, עגמומי, מעייף ומעורר כאחד, שבא לידי ביטוי באחד עשר השירים המרכיבים את האלבום החדש של Frightened Rabbit. בשל סיבות ברורות, דווקא בשבוע נטול מוזיקה כמעט לגמרי מבחינתי (זולת התשיעית של מאהלר בחמישי), אני מתרפק על הסקוטיות השברירית הזו (פעם שנייה תוך שלושה חודשים). אין בה טיפה של גאווה, יש בה כבוד רב ליגון רך, לעצים מתים המתרסקים על כבלי חשמל מזדקנים עם בוא הרוח. The Winter of Mixed Drinks אינו האלבום שכל אחד מכם פה בישראל ירצה לשתות בתחילתו של אביב, אך כמו שתמיד אמרתי – ולמדתי על בשרי – כל אביב מסמן את בוא הקיץ. וקיץ? דבר אינו פורח בקיץ.

Frightened Rabbit :: The Loneliness and the Scream
Frightened Rabbit :: The Wrestle
האלבום המלא