אני כמעט איטלקי. לרגע בבולוניה, לרגע בפירנצה ושוב בבולוניה. שותה את יין הבית אצל לאוני, טועם פנה עם סלק וגורגונזולה מול אגם הלמברטות, וממש בעוד רגע גם עולה על גונדולה. משהו משהו. האמת היא שנחמד כאן מאוד, ואפילו מושלג ולבנבן פה – כך שקשה לזוז מן ההסקה המיושנת וממיטת הספוגים המתרככת עם הזמן. בזמן שהאביב שולט בישראל שוב, אני יכול למתוח מעט את אבריי בתוך גרביון הצמר האפור החדש שלי ולהמשיך לשיר בראשי את אותו שיר (שבדי) שתקוע בו כבר שבוע, לעזאזל.
Bye Bye Bicycle הם קולקטיב נאה של ברנשים וחתיכות נלוות. האלבום שלהם (Compass) יצא כבר אשתקד, ואני לצערי לא ממש הכרתיו בזמן כדי לעשות עם עצמי חסד. עם זאת, איכשהו במסגרת שבוע שבדיה שפקד אותי לא מזמן – התגלגלתי אליו ואל שלל המכנסיים הצמודים שבו. שוב מדובר ברצף הברקות Twee Pop טיפוסיות לבלונדינים, כן, ובכל זאת – זהו הלהיט הנוכחי של ×—×™×™ כנראה. אפילו במנהרות הרכבת האפלות בין אמיליה-רומאנה לטוסקנה הוא הרקיד את ×¢×™× ×™×™. כנראה שבין אבסטרקטיות פוסט-מודרנית למלו-דרמטיות איטלקית – ניצב העלם הגבוה הבא. שיר השבוע שלי? ללא ספק. וגם של עוד כמה אנשים שאני מכיר.

 Bye Bye Bicycle :: Navigation
האלבום המלא

וכאן, תמיר, מסתתר השיר שהזכרת לא מזמן בתגובותיך. אותו גם אני מתקשה שלא לחבב. גם כאן, כאמור, מדובר בשבדי צעיר שבא לעשות לנו שמח. Portrait Painter(s הוא שמו.