לא, אינני עומד להתלונן על כך שאני קופא מקור בתוך חדרי. גם לא אומר מילה על כך שההסקה לא ממש מסייעת לי או על כך שהגרון מתחיל לכאוב לי. על דברים שכאלה לעולם לא אבזבז הגה רע. בכל זאת, לא רק שישנם מקומות שהאדמה רועדת בהם, יש גם כאלו בהם היא אינה מפשירה לעולם. קחו למשל את רוסטוב. העיר הרוסית הזו חוגגת בימים אלו את החורף האולטימטיבי, כהרגלה, וממש ברגעים אלו עומדת הטמפרטורה בה על 19- מעלות, 26 מעלות פחות מאשר במרפסת הירושלמית המצוננת שלי. תענוג של ממש. אך מדוע אני מספר על כך? בגלל Motorama. משם הם מגיעים.
כמעט שנה חלפה מאז כתבתי על חבורת הסלאבים החביבה הזו, שעושה חיים משוגעים סטייל איאן קרטיס בכל פעם שמתחשק לה להשתולל – והנה היא שבה אליי עם סינגל חדש לקראת אלבום ראשון. מלבד חיבתם יוצאת הדופן לינשופים ולדובים, הם שומרים על קו מונוטוני נעים הליכות, על שירה חרוכה ועל יגון מתעתע. נדמה לי ×›×™ Ghost שלהם הוא השיר החביב עליי שלהם, ואף שאינני מאמין שאני אומר זאת כך סתם, קיימת בי תחושה ×›×™ הוא ואני עומדים לחיות טוב ביחד בשבועות הקרובים. עד בולוניה, שם אנחת בעוד פחות משבועיים.

Motorama :: Ghost

והנה הסנונית האוקראינית הראשונה מאלבומם הקרב ובא של Caribou האהובים עליי כל כך. אודסה שמה. של הסנונית כמובן.

Caribou :: Odessa