פתאום, באמצע צהריים ארוכים במיוחד, כבו האורות. מישהו ניסה להבין את השוני שבין הראייה הדיוניסית לזו האפולינית, מישהי אחרת ×”× ×™×—×” את ראשה על הקיר בתקווה ×›×™ הוא לא יעמוד עוד לעולם לצדה, ואני נדמתי. כלומר, נרדמתי. ואז התעוררתי. כלומר, תם לי עוד שיעור. מעולם לא הייתי ×¢×™×™×£ יותר, חשבתי לעצמי, בעוד אריאל זינדר ×”×—×™× × ×™ וכסוף השיער אסף את חפציו ושלח אותי אל הסערה הטריה שכבשה את העצים. בין כדורי ברד קטנים לשלוליות גדולות ולבועות תקווה בינוניות – פסעתי. אלפי מלודיות דניות חיממו את מחשבותיי, ודיוניסוס התחפש במהרה, ודי בחופשיות, לסקנדינבי גבוה עם שפם אוסטרו-הונגרי מסולסל. גשם הוא עיתוי נהדר לפריחה, ואין כמו Efterklang כדי לפזר עליי אבקנים ברוח.
אלבומם החדש של אנשי קופנהגן המלומדים מקל עליי. ×–×” לא שהוא הפתיע אותי או גרם לי לחוש דבר מה שמעולם לא חששתי שעשוי לצנוח עליי, ובכל זאת – תמיד טוב לשוב הביתה. אל השמיכה הרכה, זו שמחממת יתר על המידה, אל הקירות המדברים לעצמם המחכים לשינוי. Magic Chairs הוא פסקול נוח להפנמות, להתנכרות ולמכאוב. החצוצרות רועמות בו, פיסות המתכת הקסילופוניות מהדהדות ממנו בחזרה כמו זגוגיות רועדות, ואני? אני משול לווילון חסר ישע המנסה להגיע אל תקרה רחוקה מדיי. טוב שיש אנשים המסוגלים לייצר אמנות כזו – שמחה, עצובה, קולנית ודוממת. טוב שיש Efterklang בעולם.

Efterklang :: Modern Drift
Efterklang :: Scandinavian Love
Efterklang :: Mirror Mirror
האלבום המלא, הפעם זה יעבוד