השנה הזו היא עצמה סערת רגשות שלא היתה דומה לה בחיי. קניתי כונן קשיח חדש ממש לפני שבוע, וכבר עכשיו ברור לי שייתכן ×›×™ 500 ×”×’'×™×’×” שבו יתמלאו בבונבוני ×—×’ במהירות אדירה. לאחרונה אני × ×¢ בין מצבי רוח, בין מדינות ויבשות, בין שפות ומבטאים, בין מכאובים להתמוגגויות כברכבת הרים, מודל 2010. העניין המשעשע בכל הסיפור ×”×–×” הוא שכבר כעת, שבוע בלבד בתוך העשור – כבר אוכל לסמן וי על משבצת אחת (ואני בטוח שרבים מכם גם כן עשו זאת כבר): מועמד לאלבום ההייפ של השנה. תכף אגלה את שמו! מו-הא-הא!
על כל פנים, אינני אוהב את השמש, אך מסתבר שישנם מקרים בהם היא חיונית כמו פטרוזיליה לטחינה. עובדה, דרך נחמדה לחגוג את האביב שהחל לפני כשבועיים לכאורה היא להקיף את איצטדיון ימק"א הסמוך, להסתנוור קלות, ולזפזפ בין תחושות ×”×—×™× ×’×” החינניות של אלבום החדש, המופתי, של Yeasayer, בעל השם המדויק Odd Blood. הדבר המופלא ×”×–×” מסתובב ברשת כבר שבועות מספר, וכבר עתה די ברור מה מקומו על המפה: צמרתו של ×¢×¥ קוקוס, צמרת המוזיקה העולמית העכשווית. כל שאפשר ×”×™×” לצפות שישודרג בלהקה הזו מימי אלבומם הקודם – שודרג. התוצאה האפשרית, וכך ×–×” גם נשמע, היא מדורה גדולה וקולקטיב שלם של חיות שרוקד סביבה, קצת יותר מטורלל מבימים כתיקונם, הרבה יותר אקזוטי וסקסי.

Yeasayer :: Madder Red
Yeasayer :: I Remember
Yeasayer :: Ambling Up
האלבום המלא, למען מי שעדיין לא נגעו באור
והנה לינק בלי קוד