בוקר חיפזון הוא אסון. במיוחד כזה שבו עוד לפני שהספקת לצחצח שיניים או לצאת ללטף את הכלבלב המורעב, אתה מגלה שהאלבום החדש של Vampire Weekend כבר מונח ברשת (אף שלא באיכות מי יודע מה). במצב כזה, כל התוכניות המוקדמות משתבשות לכאורה, עשרות האגורות מהג'ינס שחוסמות את הגישה למקלדת זזות לפינת השולחן, ומישהו חייב לעשות סדר. עץ האזדרכת שמחוץ לחלון רועד, אף שרוח אין כאן, אך שיר אחד מכאיב וטעון כסערה גדולה יש. ולא, הוא אינו של הרכב ההיפסטר-אפרו-ביט הניו-יורקי.

אמש נקלעתי לצרה. האזנתי לראשונה לאלבום הראשון של The Irrepressibles ונבהלתי. תחילה נבהלתי מצורתם התיאטרלית המאוסה והמליצית. אינני חובב להקות בתחפושת, מלבד כאלו שמתחפשות לציפור גדולה ומפחידה או פשוט מתלבשות רע מדי. לאחר מכן, נבהלתי ממספרם הרב של חברי הלהקה. כל העסק החל להראות כמו פנטזיה פומפוזית על משתה בהרמון סולימאן הגדול, ואנו כאמור מתקשים לקבל עות'מאנים בארצנו. אלא שאז משהו השתבש. במקום לעבור הלאה בזריזות, נעצרתי בדממה, חדלתי לנוע, ולחצתי על כפתור הריפיט. פשוט, ישנן איכויות שאפילו גרדרובה נוצתית בת 200 שנה אינה יכולה להשמיד.

The Irrepressibles :: In This Shirt
The Irrepressibles :: Forget The Past
האלבום המלא