האמת היא שאנ'לא ציפיתי, שכל הלילה אני אחשוש. החורף חוזר, והנה אני, חובב העונה הקרה הגדול מכולם, לפחות כאן על בלפור, מפחד מהגשם. תשמעו, אליעזר דנציגר אמר קודם כי "רוחות עזות כבר מורגשות בכל רחבי הארץ", וכמי שגדל על ברכי הקוסם מארץ עוץ, אפילו אני יודע לומר שסערה בדרך. וזו הבעיה, עם כמות הפטריות שעל קירות חדרי, אני באמת תמה מה יהיה גורל דירתי לאחר גשם נוסף. בינתיים אני נרגע עם מטאפורות מוזיקליות לגשם מקומי.

כמה חשוכים הלילות בהופעות בניו-יורק. רבקה וחברים

אוהד אמר לא מזמן, שבינתיים 2006 אינה מניבה פירות לתפארת 2002 הגדולה, ואני כבר מתחיל לפקפק. האי.פי המקסים של ההרכב הלוס-אנג'לסי Lavender Diamond הוא מהטובים בפיסות "הפולק בשמלת פאייטים ורודה" (או: אמנים צעירים שמושפעים מוואשטי בוניאן) שאני שמעתי בכל חיי. די שאציין, כי בכל פעם שאני מאזין לקולה של רבקה סטארק אני נזכר בפעם הראשונה שתמר שרה לי את Mary, Mary So Contrary של Can. כשהסנטימנט עובד, אין ברירה אלא לחייך ולהזיל דמעה.
אגב, דנושה, את תמותי על זה.

Lavender Diamond – Rise in the Springtime