ישנם מקרים מעטים בחיים בהם אני חנוק ללא מילים עודפות, מביט על קיר או שניים, על רצפה או על תקרה – ומתקשה למצוא את התחושה הנכונה בעבורי. אני בורר בין ים של רגשות, שוחה בדממה בתוך האוויר, וחוזר אל הכיסא לאחר כמה דקות של בהייה. שבת עכשיו, ערב שבת לכאורה, אך עליי לנוח – מכל הנכבה הזו, בה אני נובר ללא הרף.
טוב שיש בעולם הזה ברנשים דוגמת תומאס סנדרס, כדי שאוכל גם לברוח אליהם לעתים. סולן Pete and the Pirates, שאני אוהב ממש (אבל ממש), הוא גם המנהיג של הרכב צדדי מהפנט וחמוד לא פחות, Tap Tap. זה שבועיים ימים אני חי בצמוד לאלבומם השני של אלו, שורק משיריו במדרגות הבניין, בתחנת האוטובוס, כשאני לבד בפינה מרוחקת בספרייה, וכאשר מתחשק לי לעוף פתאום. זהו תחליף ראוי למעוף. הוא שברירי ועדין כמו הדברים האמיתיים אותם אני מעריץ בחיים.

 Tap Tap :: Half Moon Street
 Tap Tap :: Autumn and Tea
 Tap Tap :: Queen of Hearts
האלבום המלא