אני בקוסטה ריקה. ירוק אך חשוך בחוץ, ומספרים ×›×™ ימשיך לרדת גשם עד מחר בבוקר. אלו ימים משונים. אני אוכל חטיפי יוקה בבוקר, טורטיות הופכות לפיתות ומתמלאות בחומוס של שעועית שחורה, ואפילו יש לי להקה חדשה – והיא מנגנת מטליקה. השם ירחם. כן, לקראת חגיגות בר המצווה של אחייני המוכשר, חברי להקתו והוא הזמינו אותי לבצע להיט אחד ביחד איתם ועם מיטב הציוד המשובח שהוריהם קנו להם. תחילה היינו אמורים לנגן בצוותא שיר של Foals, אך המתופף התנגד והתנגד ("אני שונא אינדי", הוא הסביר וניפץ את לבי), והתוצאה היא קשה: מוניתי לאחראי על הסולואים של "מתדפק על דלתות גן עדן". לפחות בהדרן נעשה את קייפ קוד קוואסה קוואסה של Vampire Weekend. סוג של פשרה חיננית.
אגב, היום, בעיצומן של החזרות, נכנס לחדר שלנו שוקי וייס של קוסטה ריקה, כדי לבחון את הלהקה או משהו דומה. כשאחייני המגניב אמר שהוא אוהב אינדי, אמר לו המפיק בניחותא, כי "אינדי זה שעמום". באמא שלי שרציתי לפזר לו על הראש את האורז מהבוריטו שלו.
אבל לא. לא עשיתי זאת. ומדוע לא עשיתי זאת? נו, ברור: כי ל-iLiKETRAiNS יש סינגל חדש, כבד, ערפילי, מורבידי ומייגע, כמו תמיד. מספרים כי Sea Of Regrets הוא הנחליאלי המבשר על בוא החורף או האלבום החדש, ואני נסער. נדמה לי פתאום כי די לנו ב-2009, וכי הגיעה העת לנדוד לעשור הבא, רק כדי להתנפל על כל האלבומים החדשים המתוכננים לצאת בתחילתו. בוקר טוב לכם, לילה טוב לי, תחי 2010.

iLiKETRAiNS :: Sea Of Regrets