נמאס לי כבר לכתוב על Voxtrot. אין לי אפילו כוח לשים לינקים לכל הפעמים שכל אחד מאיתנו כתב על הטקסנים העדינים והשבריריים האלה בעבר. ואף על-פי כן, ×”× ×” אני מוצא עצמי מפזר כמה מילים עליהם שום. הפעם לא אקשקש יתר על המידה, ורק אומר – אציין בקטנה – שמדובר בקמבאק המוזיקלי הגדול (או לפחות ניצניה של תחייה קונספטואלית) של השנה האחרונה מבחינתי. הסינגל החדש של ווקטסרוט לוקח אותי בדיוק למקום שבעבר חשבתי שהם יוכלו לקחת אותי, אך אז הם הכזיבו. אינני מפתח ציפיות לכלום יותר, רק × ×”× ×” מכל פיסה של ברלין שלהם.

Voxtrot :: Berlin, Without Return

ומחר, מחר אני באמת בברלין. לסופשבוע קצר עם האדם האהוב עליי בתבל. חיכיתי לכך שבועות ארוכים, והנה ×–×” קורה – ואני על סף התמוגגות. ומה אקח איתי לברלין מלבד כמה בגדים? את האלבום החדש של יו לה טנגו – Popular Songs. בגזרתם של המזדקנים הללו שוב אין הפתעות. השלישייה מהובוקן, מטר ממנהטן – אך לא ברוקלין, עשו זאת כהרגלם ברכות המקורית שרשומה על שמם כבר שנים על גבי שנים. האלבום שלהם נפלא, ממלא לי חללים, הולם את השמש ששוטפת כל פיסה פנויה של יער פה בסביבה. לא נראה שעומד להצטנן בקרוב, לא פה ולא בארץ הקודש, ועל כן – נסתפק בזאת. פתאום אני מבין, שמדובר בקיץ מוזיקלי נפלא לאחר אביב יבשושי למדיי. טוב לי.

Yo La Tengo :: Avalon or Someone Very Similar
Yo La Tengo :: If It's True
Yo La Tengo :: More Stars Than There Are In Heaven
האלבום המלא