בלישה שוכב מאחורי על הספה בסלון, נוחר בלחישות קטנות של ליל משבר, מוקף באמנות משפטיות שעוד לא הספיק לקרוא היום. אפילו משקה האנרגיה הזול שקנה פה למטה בסופר השכונתי לפני שעתיים לא הושיע אותו. בסופו של דבר, גם הוא, בדיוק כמוני, × ×›× ×¢ בשעות הצהריים היום לאלבום החדש של Noah and the Whale. וזאת באופן מפתיע, יש לומר, ×›×™ לפחות עד ליום שלישי הקרוב – כפי שציינתי לא מזמן – לאיש מבינינו אין זמן לאלבומים שלמים. אז מסתבר שיש יוצאי דופן. נוח והלוויתן החדש, נגיד.

אחרי שכבר כיכבו כאן לפני למעלה משנה וחצי, ואחרי כן הפך Five Years Time לשיר השריקות האולטימטיבי השני של עורכי גלגל"צ אחרי Young Folks, דבר לא הכין אותי לצד האפל והרוטט שאוחז ב-The First Days of Spring שלהם. כל הפולק, סמי פריק-פולק, שתפס נתח הגון בכל מה שעשו קודם לכן התנדף לו לטובת מהלומות סדקור ופוסט-רוק ניינטיזיות כמו ימים גשומים. כל העלילה הזו מולידה אלבום קונספט יחיד במינו, מדכא למדי, סמיך, לא יומרני – ×›×–×” אשר עשוי/עלול להוציא ממני אינספור דמעות בבוא כמה רגעי שקט ובדידות באירופה בעוד ימים ספורים. האלבום ×”×–×” יוצא רשמית ביום האחרון (הלא רשמי) של הקיץ, 31 באוגוסט, אולם כבר עכשיו ברור שהוא אינו שייך לא לעונה החמה וגם לא לאביב. הניחו לסתיו לשקוע לתוככם. אני כנוע.

Noah and the Whale :: Blue Skies
Noah and the Whale :: The First Days of Spring
Noah and the Whale :: Our Window
האלבום המלא