אני חייב להודות שתמיד חששתי מן הרגע הזה. כבר באמצע שנות ה-90' חשבתי על כך שיבוא יום שבו כל המוזיקאים שאוהב יהיו בגילי, או גרוע מכך, צעירים ממני. והנה, אני נושק למספר 23, וה"נשיא החשמלי" נושא על גבו את אותן שנים. לכאורה, הגענו לאותה בגרות מוזיקלית. רק שהוא עושה מוזיקה, ואני לא.
הנשיא החשמלי, יאללה חלאס – electric president – הוא בן קופר מג'קסונוויל שבפלורידה, שאליו חבר גם אלכס קיין (21, השם עוד יטפל גם בו!). את מנוחתם המוזיקלית מצאו החבר'×” בלייבל האגדי מור מיוזיק, ובעוד פחות מחודש הם יפיצו למיטב האייפודים העולמיים את אלבומם הראשון. ומה אומר, חבילת פופ אלקטרוני משובחה משובחה. זהו בהחלט אלבום שנועד בכלל לאוהד, אך אינני מתבייש לומר ×›×™ הוא כאן גם בשבילי.

מה אתה מסתובב?

קראתי באיזשהו אתר, ×›×™ קופר מזכיר בקולו את בנחמין גיברד, סולן Death Cab For Cutie, ואני מוכן להודות שאין לי כל תוכנית לסגת מקביעה זו. אחרי האכזבה הקלה ממוגוואי ומהסטרוקס – מצאתי לי אלבום נאה לאביב המתקרב של 2006, שגם הוקלט כולו בבית. הידד. אגב, שימו לב להומאג' הלא מכוון לסיגור רוס שיצא לנשיא החשמלי בסוף השיר המצורף.

Electric President – Insomnia 

ואם עסקינן במור מיוזיק, הרי שאלבום נוסף (שעליו ודאי אכתוב בקרוב) שיוצא בקרוב שייך ל-ב. פליישמן, אהובי. חכו, חכו, אין מוצלח ממנו.