ארבעה מטוסי סיוע אווירי מן האייטיז נחתו אמש בארץ הקודש, נושאים בתוכם מסכים, עמודי תאורה, מערכות הגברה, כלי × ×’×™× ×” – ובהם כמה סינתיסייזרים יוקרתיים, חלומות רחוקים של המוני ישראלים ושלושה גואלים. הכול מוכן להגשמת הפנטזיות של אלפים במדינה הזו. אמנם מעולם לא ×”×™×” ×–×” חלומי שלי, לראות את דפש מוד לייב, אבל אני מסוגל לשמוח את שמחתם של האחרים, אלו שדווקא כן חיכו וחיכו. בכל זאת, אני תמיד מעדיף שדווקא חלומות המוזיקה של ישראל יתגשמו ולא כמה מחלומותיהם האחרים של אזרחיה. כך למשל, אם בתמורה לדפש מוד ייגאלו כמה מאות מתושבי חיפה מדממת האייטיז שלהם – ויתעוררו בשנות האלפיים במפתיע בזכותה של קרן או – יוטב לכולנו. וגם לי.
בינתיים, אני מתכונן כבר כמה שעות לצפירה הירושלמית שתבשר על בואה של שבת, ובורא לעצמי משיח של סופשבוע בדמותו פרד תומאס. הניו-יורקי המתבגר, שעונה לשם הבמה City Center, מסמן עם אלבומו החדש (הנושא את שמו) וי נוסף על ברשימת הריליזים הנהדרים של הלייבל האהוב עליי עלי אדמות – Type. כמו תמיד, כמו במקריהם של פטר ברודריק, גולדמונד, הליוס, גרופר, דה אלפס ואחרים, גם הפעם ידעתי שאני עומד בפני שינוי אווירה שימתג מחדש את ערב שבת שלי, ולא טעיתי. האלבום המדובר שייך לז'אנר "השקט האהוב עליי" – ×–×” שגדוש בפידבקים, חריקות, לופים מייאשים ורסיסי מלודיות שמנסים להתגבש יחד לכדי אמירה אחת. ומצליחים.
אל לכם לנסות ולהאמין לכל זה בעזרת שיר בודד, שניים או אף שלושה. נסו את החוויה המאחדת של כלל הנעימות והשירים המכונסת באלבום כולו.

City Center :: Open House
City Center :: Killer Whale
City Center :: Young Diamond
האלבום המלא