זוהרת בחשכה

אחרי הכותרת המחייבת של הפוסט הקודם, הרי חייב הייתי לשמור על הרצף ולהפציץ שוב עם שבדיה. בכל זאת, ×”×—×’ נגמר, השרב נשבר, אך ישנם דברים שאינם משתנים לעולם – למשל איכויות הפופ שהמדינה הזו מצליחה לייצר בטווח קצר כל כך. אז אם שלשום התרגשתי משרה לי, הרי שהיום התלהבותי אמורה להיות גדולה עוד יותר – שכן הפעם אני כאן כדי לדבר על מה שמסתמן כאחד הדברים המושלמים של העת האחרונה. הפעם אני פה בשמה של שבדית בלונדינית אותנטית בת 34, ×’'× ×™ וילסון שמה.
העלמה הזו, חברה טובה של משפחת The Knife ומי שחתומה בלייבל החביב שלהם, החליטה לנטוש כל מוטיב אלקטרו השנה, ועברה אל עולם שכולו פופ נשמתי מדליק, כזה שאיתו הכי כיף למדוד בגדים באייץ' אנד אם. אחרי התאהבות ממושכת ב-The Wooden Chair שלה התדרדרתי לכדי חיבה גדולה לאלבום המלא (!Hardships) ובאמת שימיי זוהרים בכחול וצהוב, צהוב וכחול. כמו ליידהוק, גם ג'ני יודעת לעמוד על במה עם גיטרה וטייץ זהב, אך היא דווקא מרביצה במקצב שחור לא לה. או שבעצם כן לה. ועוד איך לה.

Jenny Wilson :: The Wooden Chair
Jenny Wilson :: Like A Fading Rainbow
Jenny Wilson :: Only Here For The Fight

וכאן היא משתפת פעולה עם חברים בשיר ישן: