בחייאת ראבק. כבר ארבעה ימים הפוסט הזה מחכה להתפרסם ומנהל מאבקים קשים עם המחשבים האיטיים שלי ושל האוניברסיטה. עם זאת, סוף סוף הגיע הפנאי, המועד האידיאלי, וכעת אוכל להלל ולשבח את זה שמסתמן כעוד אחד מן האלבומים הטובים של העת האחרונה.
אז ככה: מאז ביקור מזדמן בקרמבו רקורדס אי-שם ב-2003, בעודי על מדים ונטול אייפוד, אני מוגדר כמעריץ אמיתי של סשה רינג הגרמני. האיש ועצמות הלחיים, שמוכר יותר תחת הכינוי Apparat, כבר איכלס פה דף או שניים בעבר, ואף אילץ אותי לצאת בווידוי כואב אודות עשרות הפעמים בהן פספסתי את ביקוריו בעיר הקודש, תל-אביב. סיפורנו המשותף הוא די מפותל, וכולל צעידות על גבי צעידות ברחובות אפלים בארץ ומעבר לים (כשהוא מנגן לי ישירות למוח). בשבועות האחרונים הסתבר כי דבר לא השתנה. הגבעה הצרפתית הקפואה, למשל, נראתה לי אחרת לגמרי בצוותא אתו.
כן, סשה שלי פה עם אלבום חדש, אבל הפעם הוא לא לבד – אלא מצוות עם חבריו מ-Modeselektor. ביחד הם נקראים – שימו לב לתחכום הגרמני – Moderat, והתוצאה כמו תמיד כוללת ביטים כבדים, אלקטרוניקה סמי-מלודית ויגון נורא. אלא שהפעם יש גם חידוש: הניינטיז בפנים. ולא סתם ניינטיז, אלא Leftfield. לראשונה בחיי אני מרגיש שמישהו מצליח לשחזר קצב ותחושה כלשהם מ-Leftism הדגול ההוא. אבל אולי ×–×” רק אני שמתגעגע. בכל מקרה, בפעם הבאה שסשה מגיע לנתב"×’ – אני שם.

Moderat :: Rusty Nails
Moderat :: A New Error
Moderat :: 3 Minutes Of

ועוד משהו: בשבת אלושה ואני מרימים עוד מסיבת מנדט בירושלים (בתקליט, הלני המלכה 7), ויהיה שמח, כתמיד. בנוסף, בשבוע הבא – יום חמישי – אני חונך את הליין הקטן החדש שלי (גם כן בעיר הבירה). פרטים בקרוב!