כמה תובנות ירושלמיות עכשוויות: מדיאה תמיד היתה דפוקה בשכל, כך שקשה לומר שהיא חוותה התדרדרות מוסרית כלשהי; השמש משקרת, ובכל רגע עומד ליפול עלינו מבול נוסף; קובה אדומה עיראקית היא באמת מאכל קשה להכנה – אבל כעת אני מרגיש כמו עיראקי אמיתי; קשה לערוך הקבלות בין קווי האוטובוס בערים השונות, במיוחד בכל הקשור לקו 23 בחיפה, בתל-אביב ובבירת ישראל; שוק מחנה יהודה הוא הדבר האמיתי, על אמת; האלבום החדש של The Joy Formidable הוא ספק עוצמה ברמות אדירות, אשר עשוי לגרום לאזוניי להתנועע בכוחות עצמן בעוד רגע.
כן, השלישייה הוולשית שתיחזקה אותי עם כמה סינגלים יוצאים מגדר הנורמל בשנה החולפת הצליחה להקליט אלבום שלם סוף סוף, וקריאות השבר ההרמוניות שלהם הן הדבר הבא, במיוחד לקראת הסערה המתקרבת. יש להם סולנית נאה ואסרטיבית במידה הנכונה, שמצליחה להזרים אנרגיות חדשות בהשפעות השוגייז האהודות עליי. ובכן, אם במשך חמישה ימים הדבר היחיד שהכנסתי לגוף שלי הורכב מתשלובת משונה של ספרות רומית ופרשנות מודרנית גרמנית, הרי שהגיעה השעה לומר יפה שלום – ולרוץ קדימה בשיא הכוח. מסיבת מנדט בשבת, בלב הסופה, אך כעת חוגג אני עם The Joy Formidable.

The Joy Formidable :: The Greatest Light is the Greatest Shade
The Joy Formidable :: Austere
The Joy Formidable :: Ostrich