היא רק שרה איתו

אמריקה ×–×” כאן. איכשהו, כמעט בכל יום בשבוע האחרון ×”×’×™×—×” מתחת לחלון המטבח חבורה של ילדים ממושקפים והרעישה עולמות תוך כדי משחק בייסבול, כדור בסיס, אם תרצו. אינני יודע מי ניצח שם למטה, אבל אני הייתי בעד הניו-יורק מטס. למה? ×›×™ אח שלי חולה עליהם על אמת, וכי מן הראוי שבשבוע שבו התפוח הגדול והירוק מוליד את אחד האלבומים הגדולים של העת האחרונה, אשא אני את קולי למען קבוצת הבייסבול שלו. אז כן, The Juan MacLean הביא אותה באלבום חדש, וכן – הוא פשוט פנטסטי. לא פחות, אולי יותר.
העלם הלבנבן ×”×–×”, אחד מסמלי DFA וברוקלין כולה, גנב את לבי שלי ואת לבבותיהם של רבים אחרים באלבום הבכורה שלו בקיץ 2005, ממש עם שחרורי מן הצבא, ונדמה ×›×™ הפעם הוא כבר מרסק את רחבת הריקודים הביתית שלי לרסיסים. ברוח הזמן, הדבר החדש ×”×–×” שלו (The Future Will Come) כולל כמה וריאציות ניינטיזיות לגמרי, שבתוכן אף משתלב קולו המנעים של ×’'יימס מרפי. אולם מעל לכל ניצבת התחושה ×›×™ לפנינו פרוסה התשובה לשאלה כיצד היו נשמעים Kraftwerk, אם רק היו להם קצת סקס אפיל וזיעה על המצח. ועכשיו נדר: אם האלבום ×”×–×” לא ×™×”×™×” בטופ 10 השנתי של מישהו – אני אהפוך עצמי לגזר.

 The Juan MacLean :: The Simple Life
 The Juan MacLean :: The Future Will Come
 The Juan MacLean :: Accusations