מינכן, איש בבית הזה אינו מחבב אותה. במרתפיה הבעירו לפידים, כיבו אותם בכוסות של בירה, ואז אכלו נטיפי בצק מטוגנים בשמאלץ. ברחובותיה נשמו ניחוח גרניום ובצל מטוגן, וחיכו לבואו של משיח. והוא בא, רק כדי לארגן פסטיבל תרבות טבטוני שנמשך 12 שנה. אינני יודע מדוע, אולי זה בגלל סבתא וברלין שלה, אבל מינכן אותי טרם עניינה. אולי בכלל כל זה נובע מכעס סמלי שלי על עצמי, בגין מיליון גילויים אחרים של אהבה לאותה גרמניה ישנה. על כל פנים, נדמה כי אינני היחיד בסביבה שמתקשה עם העיר הגדולה מבוואריה. הנה, תראו את חברי Destroy, Munich.
הסטודנטים האלו כנראה שמו לב ששלוש שנים עברו חלפו להם באתר ×”×–×” ללא כל נוכחות אוסטרית מוזיקלית אחת – ולכן הם עשו את העבודה. אז כן, הם אוסטרים, אני יודע שקשה להאמין, אך זו האמת. ואם נעזוב לרגע את שמם הנהדר (אחד הטובים בהם נתקלתי השנה), המפליא ביותר בכל הסיפור ×”×–×” הוא שעל אף המראה הילדותי של הרביעיה המדוברת – הם עושים כמה דברים נפלאים. שלושת השירים הראשונים באי.פי הראשון שלהם – "רובוט בלילה" שמו – הם כנראה הדבר ×”×›×™ יפה שיתגלגל אליכם בתקופה הקרובה מארץ השניצל (×–×” בכלל פוסט-רוק/סלוקור קנדי, בחיי). אתם יודעים מה? אני מוכן להמר שהם גם שלושת השירים האוסטרים היחידים ששמעתם השנה. ובכל זאת, ×”×™×” שווה לחכות, ולו רק כדי להרוס את מינכן.

 Destroy, Munich :: Krankl
 Destroy, Munich :: Kaka
 Destroy, Munich :: Kluivert