אנחנו גרים בבית הפוסט-פאנק. בשירותים, ממש ליד הכיור, מונחות סיכות של גאנג אוף פור, על מדף הספרים יושבת אינציקלופדייה ענקית של ×”×–'אנר, מדפי הדיסקים מתקשים להתרומם מעל לשנת 1980, אני לובש חולצה של איאן קרטיס, ותמר – או תמר – היא היא הגורו הפוסט-פאנקיסטית של העולם ×”×–×”. בכל פעם שנדמה לשנינו שכבר שמענו הכול, צצה לה לפתע עוד להקה איזוטרית שהלכה לאיבוד ברחובות לידס ב-1978, ועכשיו נזכרה להוציא מחדש את כל הסינגלים שלה שאיש לא רצה לשמוע פעם. ×–×” המקרה גם עם חברי השורות, The Lines בלעז.
במסגרת יום הולדתו החמישים של סולן הלהקה, הוא בחר לסדר מחדש את חייו בעזרת אסופה של מיטב שיריו שלו ושל חבריו. הם פעלו בבירת הממלכה בין 1978 ל-1983, וכנראה שלא משכו באותו זמן יותר מדי תשומת לב. למרות זאת, לייבל ההוצאות המחודשות Acute החליט השבוע ×›×™ ×”×’×™×¢×” השעה להעלות מן האוב את הברנשים החינניים האלה – ועושה רושם שזכינו לחסד. לאור אינפלציית להקות האינדי שפושטת ברחבי תבל בשנים האחרונות, עצוב לחשוב שלפני עידנים, או לפני שלושים שנה, מוזיקאים מוצלחים כל-כך לא זכו לקמצוץ ההכרה שמקבלת ברגעים אלו איזו להקה בריטית חסרת כל משמעות שלא תשפיע על כלום. אולי רק על חשבון הבנק של הספּר שלה.

The Lines :: Nerve Pylon
The Lines :: Transit
The Lines :: Over the Brow