כשאני ואחותי היינו קטנים, שמעתי הרבה מאוד מהמוסיקה שאחותי שמעה דרך הקיר בין החדרים שלנו. מטבע הדברים, התדרים הגבוהים מתמוגגים במעבר דרך הקיר ונשארים רק הבאסים. באופן זה, ומרוב השמעות חוזרות ונשנות, הצלחתי ללמוד לזהות את כל השירים של רדיוהד רק לפי הבאסים שלהם. תשמיעו לי חמש שניות מהתדרים הנמוכים בכל שיר שלהם ואני כנראה אדע מה זה. כולל ביסיידים. היו עוד כמה דברים שאחותי חרשה עליהם, חוץ מרדיוהד. וכך למדתי להכיר את Mates of States.

1997

לא ממש אהבתי אותם אף פעם. השירים שלהם היו דביקים מדי, חוזרים על עצמם מדי, שמחים מדי, ובאופן כללי, יותר מדי. כבר היה עדיף לשמוע שוב את קרמה פוליס בפעם המיליארד. הייתי שם כמה מהשירים הישנים שלהם פה אבל אני לא חושב שהם לגמרי שווים את השקעת הזמן שלכם ושלי.
יכול להיות שאלעד צדק כשאמר לאחרונה שאני × ×”×™×” רכרוכי יותר, אבל כשהורדתי את אלבומם החדש של הצמד מקנזס השבוע, ולו רק לצרכי נוסטלגיה בשילוב סקרנות, דווקא די נהנתי ממנו. ×–×” עדיין….. פופ. אבל ×–×” מופק יותר טוב מהדברים הישנים יותר שלהם שאני מכיר. Re-Arrange Us הוא כנראה לא אחד מהאלבומים שישנו את חייכם מהקצה אל הקצה, אבל הוא בהחלט אלבום רקע ראוי לשטיפת הכלים, ואולי אף להכנת סלט ערבי קצוץ דק.

Mates of State – Get Better
Mates of State – You Are Free

גבירותי ורבותי, זהו הפוסט ה-300 באייפוד רעב !