ינשוף די גדול / אליסון גולדפראפ די קטנה ?

אחרי בון ×’'ובי, אותם משום מה אהבתי בהיותי זאטוט צעיר בחיפה האפלה של שנת 94', נוצרה אצלי סלידה מסוימת מהרכבים השואלים את שמם משם המשפחה של הסולן הדומיננטי והשתלטן. אין לי עוד הרבה דוגמאות ללהקות כאלה – אבל אני בטוח שחובבי ×’'אנר הספיד-מטאל, במידה והיו גם חובבי אינדי וקוראים באתר ×”×–×”, היו יכולים לעזור לי מאוד למצוא. מזל שאני לא כל כך מחפש.

עם או בלי קשר, ובכל אופן, גולדפראפ הם למעשה צמד המורכב מאליסון גולדפראפ (בתמונה) וויל גרגורי. מה שכל כך כיף בגולדפראפ זה בעצם שני דברים. הדבר הראשון הוא שהם יחסית ממציאים את עצמם (או לפחות עושים שינוי גדול) בכל אלבום מחדש, והדבר השני הוא שזה תמיד עובד להם די טוב. אני לא אתחיל לכתוב כמו מה נשמע לי כל אלבום שלהם ולמה כדאי לכם לשמוע אותם, פשוט כי זה יהיה מייגע. מי שרוצה שיבדוק בעצמו, זה בטוח לא יגרום לו לשום סבל.

האלבום הרביעי של חברינו יצא ממש לא מזמן ונקרא Seventh Tree. מדובר באלבום רגוע יותר מהשניים הקודמים שמשלב בצורה מעוררת השתאות את הקול הנפלא של א. גולדפראפ עם האוירה הפסקולית הנפלאה שהם מצליחים לייצר. כיף גדול. הסינגל הראשון מהאלבום נקרא A&E ומעבר לזה שהשיר עצמו מצוין, גם הקליפ די מדהים. זה אחד האלבומים שהכי ציפיתי להם השנה, ואני ממש לא מאוכזב. תהנו.

Goldfrapp – A&E
Goldfrapp – Caravan Girl
(לא ממש מדגם מייצג של איך נשמע האלבום, אבל שיר טוב בכל מקרה)