פרץ נוסטלגיה נוגה אחז בי הבוקר. סוף סוף נעלמה השמש מעל הרי עיר שלם, וחלום ליל חורף שלי התגשם. אינני יודע מה בדיוק גרם לכך שאקח את הגיטרה יתומת המיתר ואתחיל לנגן דווקא את Whatever של אואסיס מבלי לשיר ולו מילה אחת, אבל משם היתה הדרך אל המחשב קצרה, וחיש מהר נמצאה אותה גרסה נפלאה לשיר התמים הזה, שבעבר היתה מוקרנת פעם אחר פעם בערוץ המוזיקה הבינלאומי. ליאם ישב אז עם מיקרופון מעליו, נואל התחמש במשקפי שמש כהים וסווטשירט של אדידס, ובונהד האגדי ניגן (או לכל היותר בהה) בפסנתר חשמלי ישן. כל זה קרה בתוכנית המיתולגית ההיא Most Wanted עם הבריטי ההוא עם הסנטר העצום. סביר להניח שעל שיר זה אגדל את ילדיי.

Oasis :: Whatever – Most Wanted version

ולעניינו.
גבירותיי ורבותיי, שבועות ארוכים ידיי זממו לנסח כמה שורות על הלהקה הגדולה הראשונה של 2008, אך עידן סיכומי השנה החולפת מנע זאת מהן. כעת, באיחור קל, חש אני כשליח אלוהי הנצנצים החולש על חיינו, והנה אני מתייצב כאן כדי להפיל מהלומה ראשונה על שנת 2007 ולהכריז: הידד, הרי לנו ריגוש חדש!

אם היתה לי להקה, כך הייתי מצטלם. פרנדלי פיירז

Friendly Fires, אני לא מתכוון להפיל איש מכסאו כאן, הם שלישייה אנגלית שעלולה להתיישב תחת אותה הגדרה נזילה של ניו-רייב. בין אם באמת קיים ×”×–'אנר המופשט לגמרי ×”×–×”, ובין אם אלו הם רק תמר, אלושה ואני שמתרגשים בכל פעם שמתחיל הפזמון הנהדר של "פאריז" (שימו לב להתרחשות לאחר 2:08 דקות) – לא אתן לאיש לשכנע אותי שאין מדובר בהבטחה עצומה. הקצב המתגלגל ×”×–×”, המשתלב עם כיסופים משונים לעיר אירופית, מתפוצץ בכל פעם מחדש כמו זיקוקין דינור בשמי האינדי. בכלל, בשילוב עם הסינגל הקודם שלהם, On Board, נרקמת והולכת התחושה ×›×™ הרי לכם דוגמה לחבורה שמתמקמת בקלילות תחת הכותר "הדבר הגדול הבא".

מומלץ בחום: Friendly Fires :: Paris
Friendly Fires :: On Board