הידד! בפעם הראשונה בחיי אני מעט שתוי בעיר הקדושה הזו. בתום 14 שעות בהיכלי הקמפוס המופלאים מצאתי לעצמי קצת נחת בכל מיני פינות אפלות, גדושות בניו-וייב ומיני נכסים אייטיזיים כאלה ואחרים. אפילו שמעתי כמה הסברים לא משכנעים מדוע ארקדי צריך להיות ראש העיר החדש שלי, ויצאתי כשידי על העליונה צמוד לאחוריו של בלישה, ישוב על האופנוע ×”×—×™× × ×™ שלו – מגהק.
על כל פנים, כבר ימים ארוכים, מאז חיי בתל-אביב כמדומני, אני רוצה לכתוב על האלבום החדש של Say Hi to your Mom, שכבר לא מכונים כך יותר. למעשה, הברנש הברוקלינאי אריק אלבוגן אינו סולן של להקה יותר, כי אם סתם אמן סולו. הוא אפילו קיצר את כינוי הבמה שלו ל-Say Hi, ותאמינו לי אם אומר שזה רק עשה לו טוב? פעם הוא היה חביב. היום הוא פשוט חביב יותר. יכול להיות שהמעבר לסיאטל עשה לו משהו, כנראה שזה האוויר שם, כפי שהוא מספר בעצמו.
אתמול, נאמר, מצאתי את עצמי שותל לכאורה שתילי מרווה, לואיזה, אמנון ותמר וכן גרניום – בעוד הוא זימר לצידי ורוח ירושלמית קלילה פיזרה את צמתי הדקה. איש משכניי לא התבונן עליי, אך חשתי בעיצומה של הופעה כלשהי. השיר נגמר, האדנית מצאה נחמה, ואני אמרתי ×”×™×™. ביי.

 Say Hi :: Northwestern Girls
 Say Hi :: Toil and Trouble