דמיינו שהייתם חיים על אי ששטחו גדול פי ארבעה מזה של המדינה הקטנה שבה אתם מתגוררים. הוסיפו לכך בדמיונכם שדות קרח אינסופיים, דממה של מקרר, קיץ שאף פעם לא רוצה באמת לבוא לבקר וגם המוני בלונדינים ובלונדיניות (שזופים יותר מכם, אגב). נסו לצייר בראשכם גם אלפי נערי ונערות אינדי אופנתיים, שנוסעים לטיולים שנתיים במכתשי ענק שיצרו סוסים אליליים עם יותר מארבע רגליים. הצעירים האלה, אגב, יכולים גם לבהות בלוויתנים כשמתחשק להם, להקריב קורבן במזבח פגני כשמשעמם להם, להפגין בנחת נגד מדיניות ציונית קלוקלת כשממש בא להם להיות מודעים לעולם, או סתם להקים לעצמם להקת פוסט-רוק איזוטרית שתצליח יותר מכל סופרגרופ אינדי במטרופולין הכי מבעיר מנועים שלכם.

ובכן, מסתבר שאפשר ליהנות מכל הטראפלס הצוננים האלה ועדיין לרצות להעיף אותם לתוך פח המיחזור הקרוב. ×”× ×”, תראו את Jakobinarina. חבורה של מתבגרים לא בתולים שמגיעים מעיירה איסלנדית נעימה בשם האפנאפיורדור, שמקפיצים כבר איזה שנה את כל הפיורדים בים הצפוני. הם, אגב, עושים קריירה על צעקות צרודות, על ניחוחות מרק אי. סמית' או ארט ברוט ועל הפגנות טקסטואליות הקוראות לכולם לעוף מאיסלנד. טמבלים כאלה, לעזאזל. האלבום החדש שלהם, מסע הצלב הראשון שמו – חביב בהחלט.

Jakobinarina :: His Lyrics are Disastrous
Jakobinarina :: (I've got a date with) my Television
Jakobinarina :: This is an Advertisement