עוד יומיים לתחילתו של פסטיבל בלונד-רדהד-בתל-אביב , ולא נראה ×›×™ אחמדינג'אד ונסראללה בוחלים בשום אמצעי בכדי לגרום לי לחשוש. ×–×” כולל להופיע לי באמצע הלילה בחלום בצורת מטח קטיושות על מגדל העמק (?!) ונאום של חסנק'×” בו הוא מתרברב ×›×™ לא יתן ללהקות בהן חברים איטלקים (שהם כידוע, חברים בנאט"ו) להופיע בתל אביב וע"×™ כך לעזור לוירוס הציוני במזרח התיכון. כל ×–×” הוביל אותי לכתוב מייל שרשרת מזויף וזדוני המודיע על ביטול ההופעה כדי לחלוק עם חברי הטובים את תחושת ההחמצה, הזעם, והתסכול ואולי גם לסכנם בדום לב. עסקים כרגיל, כאמור. עוד יומיים….

עד שזה יקרה, אני שומע פעמים אין ספור את האלבום החדש של ×”- Smashing Pumpkins בנסיונות נואשים לנתח להבין ולפענח – מה לעזאזל אותו ראש ביצה חלקלק חשב לעצמו.

the lady with the dictionary !

הקדמה קצרה – בצעירותי מאוד אהבתי את בילי קורגן וחבריו, הייתה לי קלטת לווקמן שבה הקלטתי את Siamease Dream שהשיר Geek USA מוקלט עליה פעמיים רצוף, ואפילו שילמתי לדנושה כדי שתצרוב לי אוסף מפוקפק של שלושה דיסקים עמוסים לעייפה בקבצי מוסיקה באיכות טלפון של הופעות של הדלעות אותם השיגה בעסקה טרנס-אטלנטית חשודה בימיה הראשונים של הרשת. כל ×–×” אומר שעכשיו אני יכול לכתוב מה שאני רוצה.

האלבום החדש (Zeitgeist) מזכיר בהרבה דברים את אותם שירים ראשוניים – בעיקר באיכות ההקלטה, בכמות הדיסטורשן, ובתחושה המוכרת שגורמת לי לחשוב שאולי, אופס, מישהו שכח להפיק אותו. באלבום ×”×–×” משתתפים רק בילי קורגן עצמו, והמתופף האליל ×’'ימי צ'מברלין. תמיד תפסתי מהם החצי הבאמת מוכשר של הלהקה, אבל הפעם הם הצליחו ליצור יחדיו בליל של רעש שאני עדיין לא לגמרי בטוח לגביו. יש שם קטעים ממש נחמדים שמזכירים קטעים ממש נחמדים אחרים, אבל בגדול אני חושש שכל הדבר ×”×–×” קצת מעייף ומתיש מדי. עבר הרבה זמן מאז Machina (שדי אהבתי) ולא ממש ידעתי למה לצפות, אבל בטח שלא ציפיתי לזה. עם זאת, אני חש חובה לציין לטובה את העטיפה שיחסית מוצאת חן בעיני.

אני כנראה אשמע את ×–×” עוד כמה פעמים לפני שאוותר…


Smashing Pumpkins – That's The Way (My Love Is)
Smashing Pumpkins – Neverlost