עכשיו אני באמת הולך להכנס לנעליים גדולות. יש מישהו אחר שאמור לכתוב על כאלה דברים – דברים מהסוג שמוצאם באותו האי המוזר שמבחינתי הייתי מגדיר אותו – מערבית לשוודיה ומזרחית לניו-יורק. בריט-פופ. אבל מה לעשות, אביעד, או כפי שהיה רוצה שנכנה אותו כעת – היינריך (מהמאנובר), לועס לו נקניק ברלינאי ושותה בירה בוורית דלילה בעודי שוקל ברצינות לישון, ולו רק ללילה אחד, במקרר.

איזה חוסר טעם בריטי אופייני

אמנם יש לי קצת סלידה מכל הדקלומים האלה באופן כללי, אבל Art Brut עושים את ×–×” בחן ובשנינות הנדרשת בשביל לא לעצבן אותי לגמרי. מאוד קל להגזים עם ×–×” אבל איכשהו הם שומרים על האיזון העדין גם באלבומם החדש והנחמד שיוצא, מה אתם יודעים – היום.

עם זאת, למי שלא קל לו עם בריט-פופ אסלי כמו הקובה של אבו שאקר הייתי ממליץ לשמור מרחק מהלהקה הזאת, שהתחייבה באלבומם הקודם לכתוב שיר שיגרום לישראל ולפלסטין להסתדר. אולי זה אחד השירים האלה ?

Art Brut – Pump Up The Volume
Art Brut – Post Soothing Out

כנראה שלא.