צליל של גשם כשממש שקט בחוץ. שריקות של רוח שחודרת דרך חרירים קטנים בחלון. ימים חשוכים. מחשבות על אורבניות דוממת. בקבוק בירה בדרך מהעבודה הביתה לאחר חצות. תיאורים מורכבים של תומאס מאן. וודקה עם סודה, עם שני קרח בכוס אולד פאשן. קרטיב דובדבן עם סוכריות ושתי שכבות, כמו זה שפעם היה לטנא נגה ז"ל. התעמעמויות. דמעות. סיפוריה הברלינאים של סבתי. לילות ללא שינה ואחריהם ימים ללא שינה גם כן. חיוכים של אנשים עצובים. צלצול פעמונים. הרהורים על שניות של אושר באיסלנד, קיץ 2006. מיץ תפוזים סחוט וטרי באמצע יום חורף. צעיפים על צווארי. First Breath After Coma. רגעים מכוננים. שניות טובות עם החברים שלי. קיט-קט. טחינה של פראג' בחיפה. המראות. ההורים שלי. האחיין הצעיר שלי. האהבה שלי. תמר. גיטרה עם דיליי. חדרים שמוארים על-ידי תנור בודד בלבד. מלודיות מתקתקות. סולנים עם קול חנוק מדמעות ומבטא בריטי. המבטא הגרמני של חברתי. סנדלים עם גרביים. אלושה. רעות. אוהד. דנה. גיל. עומר. "ספר השירים" של היינה. תה עם חלב כשאין איש ליד. פסקה שכתב אדם אחר שמצליחה לצמרר אותי בזמן נסיעה בקרון גדוש בחיילים וילדים שמחפשים ריגוש. Untitled 4 or The Nothing Song. טימי.

סליחה על אי-האיכות. זה יוצר לי מעט אי-נוחות

השבוע נוסף לרשימה הזו גם האלבום החדש של Fridge. חצי שנה המתנתי לו בסבלנות, ואז הוא בא. יש בו כל אלמנט שלו פיללתי. למה אפשר לצפות כשעל התופים יושב FourTet ו-Adem מרביץ עם עוד איזה ברנש על כל כלי עדין שקיים בעולם.
כעת אני יכול לסגת בנחת אל החדר הסמוך, להתעטף שוב בשמיכה הלבנה, ולעצום עין.

Fridge :: Lost time