הבחורה הזו נורא מזכירה לי מישהי או משהו. הפונים

בדיוק סיימתי בקבוק של גולדסטאר. חצי ליטר, כמובן. זה כבר נעשה הרגל בשנה האחרונה. לשוב עם בקבוק זכוכית מהעבודה, כלומר. הרבה יותר פשוט לטפס את 40 המדרגות המובילות לביתנו, כשהבטן ריקה מאוכל ומלאה בבירה מתכתית. כל צעד גורם לי לתהות שוב כמה אני אוהב את המכבים, אלה שמצרים על לבי עם הפסדים מטופשים במגרשים שנקראים "וינטר", וגם אלה שבלישה התלהב מהם פעם, כשאני עוד לא הבעתי עניין. להקה גדולה, אבל כבר כתבתי עליהם כאן באחרונה, ואין לי הרבה מה להוסיף בעניין. לפחות לא עתה.
ובכן, לסוסי הפוני יש אלבום חדש. פעם קודמת שחגגתי איתם הייתי ילד והשנה היתה 2005. היום, לעת זקנה (שלי ושלהם) הם סירקו את הבלורית הכה לא נקייה שלהם ומתחו את המיתרים, רק כדי להכות ברקות. האלבום החדש שלהם, Turn the Lights Out, הוא הפתעה מרנינה מאוד, פשוט מאוד כי הקודם כבר היה דיי אהוב. להקה כזו לא אמורה להקליט שני אלבומים אהובים ברצף, לא?
בכלל, תשמעו, ינואר הזה הוא חודש מופלא. שבוע שעבר בעודנו צועדים אל עבר אחד מבתי-הקפה הרועשים באזור מגורינו, שוחחנו אוהד, יקירי, ואני על הריגוש הגדול שהביא עמו החודש הראשון של השנה הטרייה (ואני לא מדבר על השממון הנוכחי של בלוק פארטי). אם מישהו לא ירגיע את העולם, אני עלול ליפול. ימים יפים עוברים על האייפוד שלי.

 The Ponys – Poser Psychotic
אגב, האם העובדה שאיש לא הגיב מעולם על הפוסט האוהד ל-Bracken אומרת שאיש לא התלהב מהיצירה המופלאה הזו? דעו לכם, ×›×™ לאחר ביקורו של מושא כתיבתנו טוביאס האלקוויסט השבדי, באתר שאותו אתם קוראים כעת – השמיים הם הגבול. ייתכן שגם Bracken קורא אותנו. ×’'×™× ×’'×™ חמוד.