מתחתיי נחה לה עיר גדולה שזמינה לגחמותיי לנצח. בצפון יושב לו המקום שאותו נטשתי מזמן ולבי מיילל לכבודו מפעם לפעם. במזרח יושב המקום שאליו אני נושא את עיניי לאחר חורבן השקיעה. בדרום לא קורה שום דבר כי בדרום מעולם לא היה ירוק מספיק. ובמערב מת העולם. אותו עולם שמספק לי רגעי חלום ארוכים ונהירים מספיק, כדי שלעולם לא אשתעמם. כי כשמשעמם לי, אני נאלץ להתחיל להגשים חלומות. אני קונה כרטיסי טיסה, אני קונה כרטיסים להופעות, אני קונה ספרים כצידה לדרך, כל דרך שהיא, ואני קונה חירות בכסף. הבעיה היא שהמסע אל הגשמת החלומות הפשוטים האלה כוללת זעם מסוים על כל דבר שזז. וכשאני זועם, כפי שסיפרתי הלילה לרעותה, אני בועט במגדלים שאותם אני בונה. רק כדי לבחון אם הם מצליחים להיוותר על כנם.

ברוב המקרים הכל נשאר כשהיה, אל דאגה. ובכל זאת, יש דבר מה מענג בתחושת הרפיון, בחוסר הביטחון או הוודאות, ברוח הינקות מעוררת החמלה העצמית. הזעם הוא נלוז בסופו של יום ובמיוחד בסופו של לילה. עם זאת, הזעם אינו מגונה, שכן לרוב הוא מעודד אותי לגעת בגיטרות אחרות, חסרות כל טוהר וגדושות יומרה של ניפוץ זגוגיות בידיים חשופות שלא ייפגעו לעולם. זהו הרגע שבו הכי טוב לעוף על דברים כמו KEEL HER.

מדוע? מהסיבה הפשוטה ש-KEEL HER הבריטית נולדה כדי לפזר לי נסורת על השטיח ולגרום לי לאנחות נחת. יש לה ים של שירים עמומים, שבורים, קרים אך לוהטים כבירה חצי קפואה של אחרי יום עבודה גדוש מסים וטבלאות. איכשהו, בימים שבהם אני מותיר את המוזיקה בבית פועלת כדי שצליל כלשהו יחכה לי בשובי לדירה, באורח פלא ממש, KEEL HER ממתינה לי עם פזמוניה הגוססים. ואז אני מתיישב על הספה בת 40 השנה שלי. רק מתיישב.

 KEEL HER :: Riot Grrrl
 KEEL HER :: Agitated
 KEEL HER :: Luv Fuzz
אוסף הדמואים החביב עליי שלה, להורדה