תל אביב, ירושלים, תל אביב, רמלה, תל אביב, חיפה, תל אביב. ×”×›×™ ×›×™×£ לקרוע את הארץ בתוך יומיים, רוב הזמן בתחבורה ציבורית, חלקו הניכר של רוב הזמן ×”×–×” במוניות שירות, תמיד בשמש. סוף השבוע ×”×–×” אמור להוות הגשמה קטנה של חלום השבוע שעבר – ×–×” שבו ראיתי את עצמי יושב עם חבריי במכונית נטולת ×’×’ במרחבי אמריקה. אז מה אם במקום ארצות הברית עליי לבהות במשטחים המצהיבים של אזור התעשייה איילון בלוד, באצטדיון החמד של נתניה ובציפורניי המשחירות בשקט מלכלוכי המוניות. ואינני מתלונן, אני רק מרקד עם שירי הלכת הקייציים הרבים שהחלו מזדחלים מכל עבר.

בשבוע שעבר, בדרך המקרה, התגלגלתי אל להקה קטנה בשם Summerays, המגיעה מקליבלנד – מקום שסביר ×›×™ לא הייתי מבקר בו גם אם הייתי עורך קרוסקאנטרי אמריקאי ארוך. כל הסיפור של הצמד ×”×–×”, או שאולי הם יותר, הוא לקחת את כל הדברים המוכרים מכל גלי פופ-הגולשים של השנים האחרונות, אך לזרוק לתוכם מוטיבים אסייתיים קטנים. על פניו כל ×–×” נשמע ילדותי, ברור, אבל התוצאה מעודנת כל כך – על אף ראשוניותה. מכל הדברים הטובים שנפלו לתוך מחשבי בשבועיים האחרונים, אין לי ברירה אלא להשקיע את הדקות האלה דווקא ב-EP הראשון שלהם, Daydream, סתם כדי לסייע ללהקה קטנה, מרוחקת, שלא זוכה לחשיפה. כעת אצא להתגלגל בכבישים שוב.

 Summerays :: Spacious
 Summerays ::Toyohashi
ה-EP המלא להאזנה ולקנייה. אפילו אני קניתי!