תחילה חשבתי שיהיה זה מסובך בצורה בלתי סבירה לגבש רשימה של שירים אהובים לשנה שלמה. הרי את חודש יולי בקושי אני זוכר, אז שאצליח לשוב אל פברואר או אפילו לינואר. עם זאת, המשימה הזו היתה פשוטה למדי. כל שהיה עליי לעשות הוא להיזכר ברגעים ספציפיים ולחשוב מה שמעתי בהם: מי ליווה אותי לשיעורי הגרמנית, מי לקח אותי כל בוקר לעבודה ועם מי ברחתי בדיוטי פרי אל אגף הממתקים השוויצריים? מה שמעתי במכונית בדרך לסבתא ומי ניגן בפול ווליום בראשי בדרך לאקוררי האיסלנדית? כמה מהתשובות לשאלות האלה מרכיבות את מצעד הפזמונים הפרטי שלי.
השירים האלה אינם בהכרח הטובים ביותר (בצורה אבסולוטית כלשהי), הם פשוט הדבר הנכון ביותר שיצא השנה ונגע בי, או לפחות בי. לחצו על השמות. הם מנגנים…

Director : Reconnect
מי שקרא את הבלוג הזה בשנה האחרונה כבר מכיר הדבלינאים החמודים שהגיחו לחיי באביב עם הסינגל הראשון שלהם. השיר הזה מעולם לא יצא באופן רשמי מחוץ לאירלנד, ולכן עוד ייתכן והעולם יפגוש בו. ייתכן גם שלא. ככל הנראה זה הפזמון ששרתי הכי הרבה פעמים ב-2006, במיוחד ברחובות העיר האפורה שבחוץ.
רגע בלתי נשכח: 3:59–> המילים האחרונות בשיר נאמרות, וכל שנותר הוא לצפות לפזמון שיבוא שוב. הוא אינו מגיע, ולכן אתחיל את השיר מהתחלה.

Voxtrot : Mothers, Sisters, Daughters & Wives
להקת השנה של האייפוד רעב (יש למישהו ספק בנוגע לזה?) שיחקה אותה תוך שנה אחת עם שלושה סינגלים (או אי.פיז, אם בא לכם). בעיניי, ובעיני רבים – אין כמו שיר הנשים ×”×–×”, שמילא לי חללים רבים בהמתנות בלתי נשכחות לרכבות מאחרות על רציף 1 בתחנת השלום. שואלים למה עדיין? חכו לרגע הבלתי נשכח…
רגע בלתי נשכח: 1:24–> רבותיי, או שמא גבירותיי, פזמון הגיטרה של 2006. טו-× ×™-נו-נו, טו-× ×™-נו-נו-נו.

Radio 4 : Enemies like this
יאללה, שתקו, אני יודע מה תגידו! "נו, חלאס כבר עם להקות ניו-יורק הסו 2003 האלה!". טוב, אני מסכים. האלבום של רדיו 4 באמת לא משהו, אבל הם לא צריכים אלבום. יש להם את אחד משירי המסיבות הטובים ביותר שמעולם לא שמעתי במסיבה. אני מסוגל לדמיין את חברי בלישה מתפוצץ על הרחבה עם מרפקים לפנים וכל הטררם הרגיל של מסיבת אינדי עם אנשים כבויים. כמה שמח.
רגע בלתי נשכח: 3:01–> הגיטרה מקפצת והבס נמוג. פינג פונג קצב משובח שמסוגל להפיל אותי לרצפת רחבה עמוסה בבירה.

Current 93 : Sunset-the death of thumbelina
רגע לפני שהקיץ הואר באורות צפוניים מכל כיוון ובכל מקום בעולם, שקעה השמש במרתף הבלפורי שלנו. הקיץ נראה היה אז חזק מתמיד, המזגן שלנו אמר שלום, בעל הדירה נופף לגוד-ביי, ונותרתי אני עם רגע אחד ויחיד של סתיו מוזיקלי, כמו שרק חיפאי יכול לאהוב.
רגע בלתי נשכח: 0:15–> הפה נפתח ומתחיל לו סוג של כישוף משונה, שאין הגיוני שאוהב כלל. אפל מדי? מרגש מדי.

Primal scream : Country girl
פעם, כשבובי גילספי ×”×™×” מניח אלבום על הדלפק – העולם ×”×™×” רועד. השנה ×–×” לא ממש עבד, אבל לרגע אחד, איפושהו על אחד מכבישי איסלנד, בזמן שמישהו נאם על משהו בתוך היונדאי סנטה פה שלנו – בובי החל לצעוק. נדמה לי שזה קרה כשחיפשנו את הביקתה האבודה שלנו במקום שאת שמו אינני זוכר כעת. ×›×” מקפיץ ואינפנטילי. על מי ×–×” נכתב, לעזאזל?
רגע בלתי נשכח:3:51–> הפזמון מתחיל שוב, ובפעם האחרונה, כמעט. כאן הלהקה הזו אמורה היתה לפרוש. מספיק.

Hope of the states : Blood meridian
הפעם הראשונה שבה נתקלתי בתקווה של הארצות היתה באביב 2002, כשנשלחתי לראיין את מפקד אוגדת אילת ובאיזו שק"לית (שק"ם, למענכם) מישהו צפה באם.2. די חיבבתי את החשיבות העצמית והפומפוזיות שלהם. גם באלבום האחרון שלהם הם שמרו על הניחוחות המוכרים, והסינגל הזה אינו יוצא מן הכלל. משובח במיוחד לימים של נקיון דירה.
רגע בלתי נשכח: 0:55–> אינטרפול חודרים לראשונה לשיר. הבס, התופים, הגיטרות והאווירה אומרים ניו-יורק. מזויף, ועדיין, חביב.

Final fantasy : Many lives –] 49 MP
אם היה לי ילד, ודאי הייתי דוחף לו כינור ליד. במקרה הטוב הוא היה מוזמן לנגן סולו עם איזו תזמורת פילהרמונית של תחנת רדיו בווארית. במקרה הרע הוא היה הופך לפיינל פנטזי ועושה את הבלתי ייאמן: מצליח להיות אמריקני פלצן, ועדיין לרגש אותי בקלות יתרה. ניפגש בסיכום אלבומי השנה, חביבי.
רגע בלתי נשכח: 1:22–> ×–×” בכלל לא שייך לאינדי. הכינור מתרסק מטה, רוטט כולו. האח.

iLIKETRAINS : Terra nova
בוקר אחד אני צועד למכון גתה מכיוון ג'וסלנד והקריה, ויומיים אחר כך אני מגיח מכיוון איכילוב. פעם קו 18, פעם קו 38. פעם חום אימים, פעם רוחות עזות. בוקר אחד אקוזטיב, בוקר אחר דאטיב. ועם זאת, כמעט תמיד, כבר הרבה זמן, טרה נובה. כיף להתבודד על מושבי אוטובוסים כחולים עם יומרות סקוטיות בלתי מתפשרות.
רגע בלתי נשכח: 4:08–> מהרגע ×”×–×” ועד לסיום השיר, נדמה ×›×™ העולם כולו רועד, מבכה את לכתך בטרם עת. עד שהאוזניות מוסרות.

Dirty on purpose : Your summer dress
עד לא מזמן כלל לא זכרתי שהשיר ×”×–×” קיים, עד שדי במקרה הוא עלה באיזה חיפוש שערכתי למחשב – ונזכרתי: "אני דיי אוהב אותך", אמרתי לו, והוא השיב בחיוך קטן ואמר לי שהוא יודע. בדיוק השטנץ שמפיל אותי, כך שזו לא חוכמה גדולה.
רגע בלתי נשכח: 3:51–> יש כאן בחורה ששרה, יש כינור, גיטרות שוגייז ברקע והתופים שוב באופק. מה אני עושה בישראל?

Fields : Brittlesticks
כן, אני יודע שזה נשמע כמו טראוויס מעודכנים לרגע, אבל ×–×” כל-כך עדין וכיפי, ותמר העניקה לזה השמעת בכורה בגלי צה"ל לא מזמן – אז שאני לא אנצור? אפילו את הדירה החדשה סידרתי כשזה ברקע. למטה, ברחוב המשוקץ, המוני אנשים ודאי תהו מהו השיר היפיוף ×”×–×”.
רגע בלתי נשכח: 2:36–> מה ×–×”? אני שומע קסילופון קטן שם ברקע? האם זהו גיל?

Boy kill boy : Suzie
כל אסופת שירי שנה חייבת להכיל איזה שיר בריטי נלוז וטיפוסי אחד לפחות. אני יודע שאצלי מופיעים כמה כאלה, אבל לסוזי הזאת אין מתחרים. כל פעם שאני רואה את הפרצפוים המטופשים של החבר'×” האלה בטלוויזיה, אני מעביר תחנה – אך לא כשמדובר בסוזי. אין כמו סוזי.
רגע בלתי נשכח: 2:33–> הייתכן שאני שומע כאן shed 7? הייתכן שבלישה עומד להיראות הערב על רחבת הריקודים?

Belle and sebastian : Another sunny day
יש שירים שהשמחה פשוט אינה מסוגלת שלא לזלוג מהם אליך. למעשה, לנצח אזכור את הפזמון הזה בזכות האחיין שלי. הרי זה השיר הראשון ששינה את חייו, ומבלי שהוא מודע לכך. האופטימיות החיננית שנוטפת מיום השמש הזה גרמה לאיתמר הקטן לפתוח את פיו ולאכול דייסה לראשונה בהיסטוריה! ואיזה אושר היה אז בבית! היום הוא כבר קורא לי "גגיגה".
רגע בלתי נשכח: 1:32–> יש לנו פה קנון, ממש כמו בימים יפים יותר של בל וסבסטיאן. איפה איזבל, איפה?

Asobi seksu : New years
אם אני אוהב את מיי בלאדי ולנטיין, את צ'פטרהאוס ואת רייד – האם ×–×” אומר שאני מסוגל שלא לחבב יפנית שמחברת בין שלושתן ביחד עם כמה אמריקאים? כנראה שלא. ×”× ×” לכם עוד שיר שהייתי רוצה לפרק איתו מועדון שלם, כשאני שיכור, ×¢×™×™×£ משבוע משעמם בעבודה וחולם על ניו-יורק.
רגע בלתי נשכח: 0:44–> יש לנו פזמון שוגייז מנצח.

Vapnet : Storgatan
ילדים שבדים זה דבר נפלא. הם מנגנים על גיטרות צעצוע, מקליטים את עצמם בבית שרים על שלכת, ומשתכרים במסיבות פרטיות עם חברים שצעירים מהם בשנה-שנתיים. אין לאומה הזו כל תחרות בתחום המלודיות, גם כשמדובר בעלם בלונדיני שעושה צחוק מכולם. אה, והוא שר בשבדית, שפתה של דנושה.
רגע בלתי נשכח: 2:39–> אמנם איש לא שר עוד, אך הסוס ממשיך לדהור בשביל הצר המוביל לחנות צעצועים בשטוקהולם.

Peter, bjorn and john : Young folks
שיר השנה? רינגטון השנה בדור השלישי? אולי בכלל מדובר בשריקה החשובה ביותר שיצאה מסקנדינביה? אה, ואולי זה הקליפ הכי מרענן שראיתי השנה? מה שבטוח, התחושה דומה לזינוק למים קרים ביום הלוהט ביותר של הקיץ, מיד לאחר שהמדינה שלך קיבלה על עצמה את עול הפסקת האש, המעיק כמובן.
רגע בלתי נשכח: 3:51–> ×–×”, ×–×”, ×–×” פופ משובח! פטר, ביורן או שמא ×’'ון מפנה מקום לשריקה המסחררת בפעם האחרונה להפעם.

The legends : People like us
לא נעים לי לומר, אך גם הפעם מדובר בשבדים. ולא סתם שבדים, אלא כאלה משופמים, שמאוד מאוד אוהבים אייטיז, או לכל הפחות שמעו המון ניו-אורדר בילדותם הקרה. הגיטרה, ההמהום ×”×–×” ברקע, הזמזום ואפילו ההד הקצר והרכות של הזמיר יוהאן – עושים את כל העבודה. עוד שיר נפלא לצעידה לעבודה ביוני, יולי, אוגוסט, ספטמבר וכד'.
רגע בלתי נשכח: 0:02–> אסתפק בארבעת הביטים בפתיחה כדי להבהיר את עמדתי.

Junior boys : In the morning
בוקר אחד, בסמוך לסניף הפועלים באלנבי, חלף על אוזניי השיר הזה ואז הוא נתקע. עברו כמה ימים, והבנתי שאם שוב אינני מסוגל להתחבר לאלבום של ג'וניור בויז, הרי ששיר אחד לפחות יספק אותי ועוד איך. מניסיון אומר, שמלבד יציאה במחולות בסלון ניתן די בקלות לבהות ברכבות בעזרת הלהיטון הזה.
רגע בלתי נשכח: 2:08–> כל הסליזיות מתגמדת אל מול המלודיה החלומית שפתאום מגיחה. טרילילי.

Nina nastasia : Why don't you stay home
לא מזמן ×”×™×” פה סתיו קשה במיוחד. ירדו הרבה מאוד גשמים של אוקטובר, כאלה שהופכים לתירוץ ×”×—×™× × ×™ ביותר של נביאי שנת הבצורת. בעבור התקוות ההן לימים קודרים יותר – נולד לו השיר ×”×–×”. זכורה לי אפילו פעם אחת שנרדמתי בעזרתו על כסאות הפלסטיק המעוצבים של מכון גתה – לפני שהמורה שמה קץ לחלומי.
רגע בלתי נשכח: 1:37–> הפסנתרן האלמוני מנגן לפתע ברקע, והכל עובד למוד אחר לגמרי. ובכל זאת, דבר לא השתנה.

Juana molina : Micael
בכל פעם שאני קורא ×›×™ מולינה הזו היא בעצם איזו ריקי בליך של ארגנטינה, שמככבת בשלל סדרות פופולריות במיוחד בארצו של דייגו – אני מזדעזע. איך יכול להיות שכוכבי הטלוויזיה שלנו אינם מסוגלים להתרומם לגבהים דומים, המזכירים לי את שערו של מיכאל אחר (זנדברג) במשחק הגביע המטורף נגד הפועל תל-אביב לפני כמה שנים. כמה חבל שזה נגמר מהר כל-כך.
רגע בלתי נשכח: 1:59–> ההתחרפנות הקלה מתחילה, ומזכירה לרגע איזה ניחוח רדיוהד לא קשור. כוונות טובות כל-כך בקול נעים כל-כך.

James figurine : 55566688833
ממש באותם רגעים שכוחות צה"ל פגשו בכוחותיו של אללה אצל השכנה למעלה וחייבר 1 פגש את עפולה, נאלצתי להמשיך ולרקוד בלב הלבה התל-אביבית שלי. וכשזה קרה, הרגשתי כמו בפעם ההיא לפני 4 שנים, כשרקדנו לצלילי הרמן אונד קליינה בדינמו דבש, אולריך שנאווס ישב לצדנו, וגליטץ' נראה היה כמנה שווארמה: חם ועסיסי.
רגע בלתי נשכח: 5:31–> שתי דקות של סוכריות מקפיצות מסתיימות במלודיה טיפשית הראויה למחיאות כפיים סוערות. בתום ריקוד מתיש, כמובן.

The Walkmen : Don't get me down – come on over here
אל המצילתיים האופייניים של ווקמן הצטרפו לשיר אחד באלבום האחרון גם קולות אחרים, לוהטים יותר, כאלה המעירים אותך בבוקר כשאין לך כוח לקפה, אינך בטוח בגרמנית שבפיך ובקו 18 לא ממש נשאר מקום בשבילך. אגב, זו ניו-יורק. זה הצליל שלה.
רגע בלתי נשכח: 2:09–> תכינו את האוזניות! הבס חוזר לפעול ושילה מתבקשת שלא לבאס יתר על המידה. ×–×” עובד, תשמעו.

Good shoes : We are not the same
הופה הופה, הופה הופה, יש גביע, יש אירופה. זה כנראה השיר הכי טוב שיצא מהאי הבריטי בשנה האחרונה לפחות, ועל כך גם תמר תסכים עמי. וגאד, יש לו קליפ אלוהי שכולו מגזרות נייר וחבורה של נערים בריטים אדישים, המשחקים באופן מושלם בהקלטת סטריאו. כל-כך אינדי אנגלי שבא לי לבכות. כה משובח.
רגע בלתי נשכח: 1:51–> אהוי, איזה קצב, אהוי. חבל שאלוהים לא עשני אנגלי.

The knife : Silent shout
בפסח האחרון ביקרו בישראל כל אחייני הקוסטה-ריקנים. אחרי שבוע אצל הוריי בחיפה, הם כבר ידעו לזמזם את כל המלודיות של "השיר עם היצורים" – כך הם קראו לזעקה השקטה של האחים השבדים לבית סכין. ואם האחיינים שלי מרוצים ממוזיקה שאני מביא להם, אז גם אני חייב להיות מרוצה.
רגע בלתי נשכח: 0:52–> אלמנט הפחד נכנס לסיפור בסיוע כמה הצלפות אלקטרוניות. במרכז אמריקה עדיין מצומררים.

Ms. john soda : Hands
סוכריה קטנה עם פסים לבנים וורודים שאמורה היתה להיות מושרת בכלל בגרמנית, רק כדי לשווק את השפה הרכה והלא אהודה הזו. במקום זאת, מונחת לפנינו הגברת ג'ון סודה מתוקה מתמיד, על סף המיאוס, אך ממש בשיאה. כך עדיף היה בתקופה מסוימת לפתוח את השבוע.
רגע בלתי נשכח: 1:25–> כל הרגעים נעשים סמיכים יותר כשעוד שכבה אחת של סינתי עולה למעלה.

B. Fleischmann : From to
ממש ברגע האחרון נזכרתי כמה אני אוהב את ברנרד פליישמן. ב-1 בפברואר כתבתי על השיר ×”×–×” שלו, והייתי משוכנע שמדובר ב"אלבום החודש שלי". מה שבטוח הוא שזה ×”×™×” אחד השירים ×”×›×™-×”×›×™-×”×›×™-×”×›×™ מושמעים בבית שלנו בשנה האחרונה – עד שבאה אגנס מדויסבורג וגנבה את כל הסימפתיה.
רגע בלתי נשכח: 3:44–> בראש של האוסטרי יש ציפור שחורה שאינה יכולה לראות, ואיזה נקר מנקר את הרמקולים שלי בפול ווליום.

The sunshine underground : Commercial breakdown
הרבה זמן לא תקלטתי במסיבה שמחה באמת, כך שאני רק יכול לדמיין את התחושה המרנינה הטמונה בצפייה בכמה צעירים קופצים כשהשיר הזה מתנגן ברקע. בינתיים, אני פוסע איתו במסדרונות ארוכים בבית מעריב ומחכה לרגע שבו אוכל לצעוק: "ווהווו".
רגע בלתי נשכח: 3:01–> עוצמה בריטית בהתגלמותה הטיפוסית ביותר.

Sigur rós : Hafsól
את השנייה שבה הם התחילו לנגן את השיר האהוב ×”×–×” ב-30 ביולי אני לא מתכוון להוציא בקלות מהראש. מקל התופים הקיש במרץ על הבס, והאוויר ×”×™×” קפוא. ברקע הקרינו כל מיני צילומים של עמודי חשמל – וידעתי, באמת ידעתי – שהגשמתי חלום. ×–×” אמנם במקור מהאלבום הראשון של הלהקה, אך זו הגרסה הטובה יותר ששוחררה השנה כבי-סייד לאי.פי האחרון.
רגע בלתי נשכח: 6:38–> שניות לפני השיא, לבד באמצע שום מקום, הקול שלו נשבר, אני מרוסק לחתיכות ובזכות הצמרמורת מגלה לפתע שיש לי שערות גם על הרקות.