שלום

מ-7 בבוקר ×–×” רודף אותי, 14 שעות בדיוק. 6 האזנות רצופות לאלבום שלם שכמעט ופספסתי לשנה זו, ובמקרה מצאתי בזכות קליפ ששודר בטלוויזיה ב-3 לפנות בוקר השבוע. אינני יודע למי עליי להודות על כך שאני מזיל דמעה שוב, שוב בזכות כמה צלילים. Sol Seppy שרה לי בקולה החנוק, גורמת לי לכבות את כל האורות המעטים שעוד נשארו בבית ×”×–×”, וכולי תקווה שימיי יהיו אפורים כרצונה. אם לא הייתי מכיר את עצמי ואת נטייתי להישבע בקלות – הייתי מכתיר את The Bells of 1 2 כאלבום השנה שלי. אסתפק בתואר אלבום החורף.

כך הוא מסתיים:
 Sol Seppy – Enter One
כל כך מרגש. אפשר לשמוע את טפיחות הפטישים על מיתרי הפסנתר.
וידאו: Sol Seppy – Human