כל לילה, ×›× ×¨××” שבשעה הזו פחות ×ו יותר, ×ž×©×ª×œ×˜×™× ×—×¡×¨×™ הבית על הרחוב שמתחת ×œ×—×œ×•× ×™. כל ×”×—×ª×•×œ×™× ×ž×¤× ×™× ×œ×”× ×“×¨×š, ×ž×˜×¤×¡×™× ×¢×œ מכסי ×ž× ×•×¢ כדי ×œ×”×ª×‘×•× ×Ÿ ב××“× ×©×ª×¤×¡ פת××•× ×ת מקומ×. ×”×¤×—×™× × ×¤×ª×—×™×, השקיות מתגלגלות ×ל ×”×ספלט, וקולות של הוריקן ×ž×ª×¤×–×¨×™× ×‘×וויר. משהו מתגלגל במורד, מישהו מחפש בו מחסה.
×‘×¢×•×œ× ×ž×§×‘×™×œ ×•×–×“×•× ×™, כמה ×ž×˜×¨×™× ×ž×¢×œ×”, יושב ×× ×™ וחושב: ×יך ייתכן של×× ×’×œ×™× ×™×© כל-כך הרבה להקות? ×”×× ×–×” ×”×’×™×•× ×™ שמתוך ××™ (×œ× ×’×“×•×œ יחסית) צומחות להן בכל ×©× ×” לפחות 50 להקות שזוכות להפיץ ××™×–×” קליפ, ×œ×”×¨×™× ×יזשהו סיבוב הופעות קצר ומלהקליט ××œ×‘×•× ×ž×•×¤×§ למהדרין? ×”×× ×›×œ ×–×” מת×פשר בזכות ×ותו חוק סוצי×לי ×ž×©×•× ×”, שמ×פשר ×œ×‘×¨×™×˜×™× ×”×¦×¢×™×¨×™× ×œ×¢×©×•×ª מוזיקה ולקבל כסף מן ×”×ž×“×™× ×”? הייתכן שהדבר הר×שון ×©×§×•×§× ×™ צעיר חושב עליו בבוקר ×”×•× ×”×™×›×Ÿ ×ž×•× ×—×ª הגיטרה שלו? ×יך יכול להיות ש×ין עוד ×ומה ×חרת בתבל שמסוגלת לייצר כל-כך הרבה מוזיקה?
עד ש××ž×¦× ×ª×©×•×‘×•×ª ר×ויות (×ו שמישהו ×חר ×™×ž×¦× ×œ×™ ×ותן) – ×”× ×” שיר משובח ×©×©×ž×¢× ×• הערב כמה וכמה ×¤×¢×ž×™× ×‘×§×•×œ×™ קולות בסלון. שוב בריטי×, שוב ×‘× ×™ 18, שוב עמוד מייספייס ×©×ž×œ× ×‘×ª×’×•×‘×•×ª של × ×¢×¨×•×ª ××™× ×“×™ ×ž× ×•×˜×™× ×’×”××, וכן – ×–×” די פלסטיק. ×בל ×–×” ×’× ×“×™ חביב. ×¤×¢× ×”× ×”×™×• ×¦×•×¤×™× ×¦×¢×™×¨×™×.
×כן ש×לה קשה ×תה מעלה. ×× ×™ מתחבט בה קשות ×‘×©× ×” ×”××—×¨×•× ×” ויש לי התחלה של רעיון. ×–×” קשור ×יכשהו ×œ×§×•×œ×•× ×™×ליות, כסף ישן, מוזיקה כמוצר צריכה והידיעה ש×תה ×‘× ×ž×”×ž×§×•× ×©×‘×• כל ×™×•× ×œ×”×§×•×ª הופכות לדבר ×”×¢× ×§ ×”×‘× ×‘×¢×–×¨×ª ×ž×›×•× ×•×ª שווק ×ž×©×•×ž× ×•×ª היטב.
××”, ×•×”×ª×›×•×•× ×ª לפחות 150 להקות…
יש משהו בדבריך, שחר. הבעיה ×”×™× ×©×× ×™ עדיין ×œ× ×ž×•×¦× × ×—×ª, ×•×”×¤×¢× ×ž×–×•×•×™×ª ×חרת: ×יך יכול להיות שהמוזיקה שכל הלהקות ×”×לה מפיקות ×”×™× × ×¡×‘×œ×ª (לכל הפחות) ולרוב קליטה ומלודית כל-כך? ברור לי ש×× ×™ עורך ×›×ן הכללה קשה, ×ך ×תה מבין ×ת רוח תמיהתי.