התאפר לחלוטין בחוץ, ולרגע נדמה שהמקום ×”×–×” הוא אחר לגמרי. עוד מעט ינגנו הפעמונים ורוחות צפוניות משונות יהפכו את בטני. טובים הם סופי השבוע האחרונים – הרגועים, נטולי היומרות, העדינים והקרירים. אילו רק יכולתי לדבר בשפה אחרת קצת יותר.
לפני שבוע מצאתי לי נחת חדשה, כשמיקמתי את מערכת המיני הקטנה והניידת שבבית הוריי על המיטה, הנחתי לצדה ערימת אלבומים אהובים, כמה קלאסיים גרמניים, ושקעתי בקריאה. אמש, מיד אחרי ששבתי לעיר הירוקה ממשחק הכדורגל המוצלח ביפו, עשיתי זאת שוב. התנור דלק בעוצמה, קצת מזויפת לחודש נובמבר, אך עדיין איתנה. השלווה ניצחה לפתע.
עם זאת, דחף לא מוסבר גם לי לצאת מהמיטה, לשלוף את האייפוד השחור מהתיק ולחפש שיר אחד, שיירט את אוזניי השבוע בזמן העמל על תחקיר השניצלים המעובדים הכה מוצלח. זכרתי שהוא הגיע מכיוון Jessamine הנשכחים, ולכן לא היה מסובך למצוא אותו. הנה:

Jessamine – Corrupted Endeavor

הקטע לקוח מהאלבום האחרון של חביבי הפוסט-רוק האלה, שנעלמו כבר מזמן. Don't Stay Too Long, קוראים לו, והוא עוד אחד מאותם אלבומים שהורדתי במסגרת חידוש ימי הפוסט רוק העליזים שלי. בעבר הוא פוספס על-ידי לגמרי, אך כעת הוא זוכה לגמול הולם, וטוב לנו בצוותא. בכלל, נראה כי איש אינו מפיק צלילים כאלה בימינו.
איש לא נותר באלמוניותו כיום, גם בימים הקודרים מכולם. גם כשהמוזיקה אבלה.

תוספת מאוחרת: הרגע שמעתי כי בפוקס החלה מכירת סוף העונה. בא לי למות.