מה הייתם אומרים, אם היו מספרים לכם שאחת הלהקות האהובות והחשובות של חייכם מקליטה פסקול לסרט טבע? מה היה מתרחש בלבכם כשהייתם מגלים שמדובר בסרט טבע שעוסק בכדורגלן אלגנטי עם ראש נחושת ולא בחיה בנאלית דוגמת טיגריס? עד לאן ציפיותכם היו מזנקות כשהייתם מתבשרים כי מכל הרכבי העולם דווקא Mogwai יעמדו מאחורי הפסקול הזה?

אני התרגשתי.

יש להם לופ סטיישן, בלישה?

ועודני מתרגש.

האלבום החדש של הסקוטים שלי (אוהדי ריינג'רס, יימח שמם) הוא בדיוק התגשמות כל חלומותיי. אחרי ריליז דיי מגמגם בתחילת השנה ועוד סיבוב הופעות שפספסתי, שבה הלהקה הזו אל השטאנץ הישן, הטוב והאהוד. אל הנוסחה ×”×›×” פשוטה ומנצחת שלה. נדמה כאילו לא עברה ולו יממה אחת מאז Ten Rapid היקר והמפואר מכל – ונדמה ×›×™ טוב שכך.

איפה אבוקסיס, איפה?

הסיפור של הסרט המשונה ×”×–×” ביזארי כמעט כמו אקט סיום הקריירה המשעשע של כוכבו היחיד. במשך 92 דקות תמימות עקבו לא פחות מ-17 מצלמות אחר משחק אשתקד בין ריאל מדריד לויאריאל הצהובה. עם זאת, בניגוד לתיעוד משחק רגיל, התמקדו הצלמים אך ורק בזיזו הקירח – גירדו כל טיפת ×–×™×¢×” ולכדו כל שעל. בהשראת צילומים אלה, נתבקשו חברי Mogwai להקליט קטעי מוזיקה הולמים, התואמים את תחושת המועקה האפרורית של גלאזגו בחורף. התוצאה השלמה, לפחות ממה שראיתי, טעונת קלאסה. כזו שתשתבח עם השנים. ×”× ×” שיר החזרה מהמחצית (אני נשבע לכם).

Mogwai – I Do Have Weapons