כשהייתי ילד קט × ×”×’×ª×™ להסתובב ×‘×ž×’×¤×™×™× ×™×¨×•×§×™× ×¢× ×¦×¤×¨×“×¢ חייכן בחזית×. ×–×” ×œ× ×”×™×” ×¡×ª× ×יור ×ž×©×ž×™× ×©×œ הקרפד, ××œ× ×¢×™× ×™×™× ×¦×”×•×‘×•×ª גדולות ובולטות ולצידן ×©×¤×ª×™×™× × ×¤×•×—×•×ª בעלות × ×˜×™×™×” כלשהי ×œ×©×ž×™× (×”× ×” ×–×”, ×× ×™ ×œ× ×ž×מין). כל שלולית כבשתי ברע×, וכל שפריץ × ×™×’×Ÿ ×ת ימיי. כך הת×הבתי בחורף, ×•×”×•× ×œ×ž×“ לסבול ×ת ×הבתי.
×©× ×™× ×¢×‘×¨×• חלפו, למדתי ×›×™ ×”×’×©× ×”×•× ×לוהיי, ודבר ×œ× ×”×©×ª× ×”. ×ת הצפרדע ×–× ×—×ª×™ לטובת ×ייפוד שחור, ו×ת השפריץ החלפתי ×‘× ×™×ו-שוגייז ×מריק××™, ×יטי, רדו×, ×ך מתפרץ לפרקי×.
בדיוק כשחשבתי ש×בד לי החשק למוזיקת הקיץ המקפיצה, מצ×תי The Burning Paris ממסצ'וסטס. ××£ ש××œ×‘×•×ž× × ×©×œ×£ מהמדף כבר ×œ×¤× ×™ כמה ×—×•×“×©×™× – ×—×™×™×”× ×”×—×œ×• רק בשבוע שעבר, לפחות ×ž×‘×—×™× ×ª×™. בין מבול חיפ××™ לממטר תל-×ביבי, בין רוחות ×¨×¦×™×¤×™× ×©×œ המרכז לתפזורות ×”×וויר של ×ª×—× ×•×ª הרכבת בצפון – ×©× ×˜×ž×•× ×” פיסת ×”×¦×™× ×” בוהת ×”× ×¢×œ×™×™× ×”×—×“×©×” שלי. ×•×ž×©×•× ×ž×”, ×”×™× ×’×•×¨×ž×ª לי להרגיש ×”×›×™ 2001 שיש. וזה ×œ× ×¨×¢.
The Burning Paris – In Ruins
יש סתיו. לר××©×•× ×” בחיי. יש סתיו.
