בערים האחרות שבהן כבר התגוררתי הייתי יכול, בלילות שבהם הייתי צריך, לעשות סיבובים ארוכים ברחובות נטושים. לכל עיר היה את צדה הנשכח, זה שלא ידע כיצד לבנות את סיפורו העירוני בשילוב עם המונים. בחיפה זה תמיד היה קל, במיוחד בחורף האחרון, כשמספר פעמים מיד אחרי גשם של לילה ירדתי לרחוב, והאזנתי לעצים. בירושלים אהבתי תמיד את השקיעה אל השומקום בצעידות הביתה, כשלא היה איש בסמטה זולת מאבטח הקונסוליה. בהמבורג היו הרחובות הקפואים כמעט תמיד ריקים בשעות שאהבתי, אפלים כמנהגם של הצפון אירופאים, טעונים בערימות קטנות או גדולות של שלג או קרח. אפילו במקומות שבהם התגוררתי חודשיים בלבד מצאתי את אותה שוטטות כמנחמת. אף שבפרייבורג אותן פסיעות בלילות קיץ, שתוי מיינות לבנים, היתה מסתיימת לעתים במועקה גדולה יותר.

אלא שבעירי הנוכחית אינני משוטט. אין לי רחובות ריקים בלילה, ולרוב פשוט אין לי מה לראות. לכן כאשר אני צריך בכל זאת לצאת למסע שקט שכזה, כמו בעריי האחרות, אין לי ברירות רבות לבד ממציאת נחמה חלופית, מוזיקלית לרוב. למזלי הרב, בדיוק אמש נתבקשתי על ידי עצמי להסתובב מעט, ובדיוק השבוע נמצא לי שותף חדש. Yes Know שמו. כן, יודע, כן, שלג, כן, לא.

זהו פרויקט של איש אחד, סנדי גילפילאן מקליפורניה, שנולד עומד על גבעה קטנה מול ים, מחולל בגיטרה בודדת עם הד גדול וקצב כלשהו את צעדת הנפש הלילית. אלבום הבכורה שלו, Place, משמש לי כסימניה קטנה לכל המקומות שבהם חשתי את השקט שביקשתי. זוהי ריצה, יד ביד, אל כל הרחובות הריקים שאהבתי ולנצח אוהב. סנדי זה אינו חתום בשום מקום, כמנהג הזמן, ובינתיים הוא מסתובב בעצמו באמריקה ומופיע מעט. הלוואי ויגיע למקום טוב כלשהו.

Yes Know :: Drinks
Yes Know :: Here
Yes Know :: Dynamics
האלבום המלא