באמת שאינני יודע מה אני עושה ער עכשיו. כנראה שזהו הדחף הבלתי נלאה לתפוס את היום במבושיו ולמשוך עד אין קץ. בעוד מספר שעות יחשוף הירשזון את תוכנית תקציב 2007, וכמעט ודאי שיהיה זה יום חג גדול בעבורי. לא באמת. באמת שלא. באמת.

אחת היפניות שאלושה פגש בלופט מיושן במרכז וויליאמסבורג. אסובי

עד שתגיע פיסת גשם ראשון לאדמה של העיר האפורה והמשעממת הזו, אני מניח שאאלץ להמשיך ולבלוס תחליפי חורף או סתיו או מה שזה לא יהיה. כך יוצא שכמעט כל צהריים, בעודי צועד ממקום כלשהו אל העבודה, אני מחלץ לעצמי לפחות שיר אחד שכולו רוחות עזות. אולי בגלל זה אני דיי אוהב את האלבום החדש של Asobi Seksu.
אמנם שלושת הניו-יורקים והיפנית הזו, שלרוב דווקא די מעצבנת אותי, משתמשים באותה נוסחה קרושה של שוגייז שגם אני כבר יודע לענג את עצמי בעזרתה – אבל הם עושים את ×–×” טוב. בכלל, נדמה ×›×™ מה שיפה במיוחד בכל בוהי הנעליים החדשים הוא שהם יודעים לחבר יחדיו את כל האלמנטים האפשריים שקיימים היו בז'אנר המקורי (או במילים אחרות: רייד + מיי בלאדי ולנטיין + סלודייב). בסופו של דבר, אני דיי נותן, כשמדובר בצלילים מהסוג ×”×–×”.

Asobi Seksu – New Years