שלום לכם. אני אוהד. לא כתבתי אף פוסט כבר כמעט שנה וחצי. בואו פשוט נטאטא את העובדה הזאת מתחת לשטיח. אם אפשר, גם נשרוף את החדר, ואז נמשיך הלאה.

הלוק החדש

בשבוע שעבר יצא האלבום החדש של מטרונומי. לפעמים כשלהקות שאני אוהב מוציאות אלבומים חדשים אני רושם את את ×–×” איפושהו כדי לזכור לעקוב אחר ההתפתחויות, אבל מטרונומי מעולם לא היו חשובים לי במיוחד. סתם נתקלתי באלבום באחד משיטוטי ביזת המוסיקה המקוונים שלי, והמחשבה הראשונה שעלתה לי בראש בקשר אליו הייתה – "האם מה שהעולם ואני צריכים כרגע הוא עוד אלבום אלקטרו-אינדי-פופ ?". המחשבה הבאה הייתה המילה "לא".

כך חלפו להם עוד כמה ימים בהיסטוריה האנושית, עד שנתקלתי בקליפ החדש שלהם :

מה לעזאזל ? האם זו הלהקה שהעניקה לעולם את השיר הזה ? האם זו הלהקה שהיה נדמה שנוצרה כשיתוף פעולה בלעדי עם ליין מסיבות המנדט הידוע ?

מסתבר שכן. אני אוהב הפתעות כאלה. זה כמו מה שקרה ללהקה העתיקה Simian, שהוציא אלבום אחד מצוין ואז הפכה ל-Simian Mobile Disco, שזה משהו נחמד אך שונה לחלוטין, רק הפוך. באופן כללי, אני חושב שהמקרה הזה מחדד את העניין שאחד הדברים שאני הכי אוהב בלשמוע דברים חדשים של אמנים ישנים הוא הסיכוי הגדול שלהם להשאיר אותי עם גבות מורמות ופה פעור.

האלבום החדש נקרא The English Riviera, והוא טוב. הנה שני שירים ממנו :

Metronomy – Everything Goes My Way
Metronomy – The Look