בעוד 5 שעות ×–×” אמור ×”×™×” להתחיל. אם איש לא ×”×™×” דוחף רגל ×¢×¥ גדולה לתוך תוכניותיי – הייתי יושב כעת באחד הבארים הקטנים של סאות'המפטון, בדרך להגשמת החלום המוזיקלי של ×—×™×™: הופעה של סיגור רוס. ובכן, מישהו במקום עבודתי חשב אחרת, ביקש שאוותר, וכרטיסי יישאר בתוך קופסת הפח הקטנה בקופות של אולם גילדהול שבעיר הנמל האנגלית הדרומית.

והנה אני שם בצד

אך עוד לא אבדה תקוותנו! אם לא תהיינה הפתעות משונות ביותר, כבר בסוף החודש אתייצב במלוא בגדיי הארוכים על אדמת איסלנד. בימים האחרונים, מרוב התרגשות, ולאור התחממות הרחובות התל-אביביים, אני גואל את עצמי שעה שעה בעזרת מראות קרירים ומעוררי נפש. וחבר'×” – אינעל רבאק – אני עומד להיכנס לתוכם.
בטרם אתחיל לקפל את האוהל, אציין רק ×›×™ עודני שבור לב. מה לעשות – לא אצפה הלילה ברביעיית הבנים החיננית, וגם לא במקבילותיהן הנשיות. תראו כמה עצוב ×–×” יכול ×”×™×” להיות: